ad1
בעולם

הנסיך בן טלאל צץ מחדש בזכות עסקה עם וורנר מיוזיק

ענקית המוזיקה האמריקאית קרובה לרכישת נתח מרותאנא מיוזיק של הנסיך הסעודי, שהוריד פרופיל מאז מעצרו המתוקשר במלון ריץ בריאד בשלהי 2017. וורנר מיוזיק בונה על הגישה שתאפשר העסקה לקהל צעיר ואמיד במזרח התיכון

הנסיך הסעודי אלווליד בן טלאל, שנחשב בעבר לאיש העשיר בעולם הערבי ואחד מעשירי עולם, מקווה ששנת 2021 מבשרת לו טובות אחרי שלוש שנים קשות במישור האישי והעסקי.

הבשורה החיובית הראשונה עבורו הגיעה עם כניסתו של הנשיא ג'ו ביידן לבית הלבן במקום שנוא נפשו דונלד טראמפ. הבשורה השנייה הגיעה בשבוע שעבר עם הדיווחים כי עסקת רכישת נתח מחברת המוזיקה של הנסיך, רותאנא מיוזיק, על ידי ענקית המוזיקה האמריקאית וורנר מיוזיק גרופ הגיעה לשלבי מו"מ מתקדמים.

המגעים הראשונים לעסקה החלו לפני שנתיים ונראה כי רק עתה הבשילו. יוזכר, כי בעלי וורנר מיוזיק הוא איל ההון האמריקאי־יהודי לן בלווטניק, שהוא גם אחד המשקיעים בערוץ 13 הישראלי. המהלך במזרח התיכון מגיע לאחר הנפקה מוצלחת שביצעה החברה האמריקאית ביוני האחרון, לפי שווי שוק של 20 מיליארד דולר.

העסקה המתגבשת מפתיעה למדי, שכן שוק המוזיקה הדיגיטלית במזה"ת נחשב לקטן יחסית בשוק העולמי. שווי ההשקעה האמריקאית ברותאנא מיוזיק מוערך בכ־200 מיליון דולר — כסף קטן במונחי וורנר מיוזיק. לפי "הוול סטריט ג'ורנל", למרות הערך הכלכלי הנמוך יחסית של שוק המוזיקה האזורי, בחברה האמריקאית, שעם מאות כוכביה נמנים אד שירן, מדונה וקארדי בי, מתבוננים קדימה. וורנר מיוזיק בונה על הגישה הישירה שתאפשר העסקה לקהל צעיר ואמיד, בשוק עם פוטנציאל צמיחה מבטיח בתחומי השימוש באינטרנט וטכנולוגיות חדשות.קארדי בי, מכוכבות וורנר מיוזיק, בהופעה בלוס אנג'לס ב־2019. הנפקה מוצלחת קארדי בי, מכוכבות וורנר מיוזיק, בהופעה בלוס אנג'לס ב־2019. הנפקה מוצלחתצילום: רויטרס

רותאנא מביאה לעסקה ערך מוסף בדמות בעלות חלקית על דיזר ((Deezer, אפליקציה צרפתית למוזיקה בסטרימינג עם כ־16 מיליון משתמשים פעילים ברחבי העולם, נתון מרשים בשוק שנשלט על ידי ספוטיפיי ואפל מיוזיק.

דיזר, שנוסדה ב־2007, זמינה ב־180 מדינות ומציעה גישה ליותר מ־50 מיליון רצועות מוזיקה. לפני כשלוש שנים השקיעה רותאנא כ־270 מיליון דולר בדיזר, מה שהעניק לאפליקציה את הזכויות להפצת תוכני רותאנא במזרח התיכון.

נראה שהמהלך של וורנר גם מביא בחשבון את התמורות הצפויות בסעודיה בשנים הקרובות. מאז התבסס יורש העצר מוחמד בן סלמאן כאיש החזק בממלכה, קיים דגש מיוחד על פיתוח תחום הבידור והפנאי בממלכה, בעקבות עשורים של הסתגרות והתרחקות מכל מה שנחשב נגוע בתרבות המערב. למרות ויכוח פנימי סוער והתנגדות הממסד הדתי, בן סלמאן דוחף להפוך את סעודיה למרכז אזורי להופעות חיות של כוכבים מקומיים וזרים, זאת כמובן לאחר מיגור הקורונה. אינדיקציה לכך הגיעה באפריל שעבר, אז השקיעה סעודיה 500 מיליון דולר ברכישת 5.7% מלייב ניישן, חברה עולמית להפקת קונצרטים.

רותאנא מיוזיק היא חלק מקבוצת רותאנא שהוקמה על ידי בן טלאל ב־1987. מדובר באימפריה תקשורתית, שבבעלותה גם חברת הפקת סרטים (אולפני רותאנא), רשת טלוויזיה (רותאנא TV), שבעה ערוצי רדיו מוזיקה (רדיו רותאנא) וחברת ניהול מלונות (מלונות רותאנא). קבוצת רותאנא היא חלק מהאימפריה הכלכלית של בן טלאל, קינגדום הולדינגס, ש־5% ממניותיה נסחרים בבורסה הסעודית. תיק ההשקעות של קינגדום מגוון וכולל שורה ארוכה של מגזרים, ובכלל זה תעופה, סחר אלקטרוני, נדל"ן, ניהול בתי מלון ובריאות. עם השמות הבולטים בתיק ההשקעות של החברה ניתן למצוא את טוויטר, סיטיבנק וענקית המסחר האלקטרוני הסינית JD.מאז שוחרר בן טלאל בתחילת 2018, הוא הוריד פרופיל תקשורתי וגם עסקי. נאסרה עליו היציאה מסעודיה, מה שלא הוסיף ליכולתו לתחזק את קשריו בחו"ל מאז שוחרר בן טלאל בתחילת 2018, הוא הוריד פרופיל תקשורתי וגם עסקי. נאסרה עליו היציאה מסעודיה, מה שלא הוסיף ליכולתו לתחזק את קשריו בחו"לצילום: בלומברג

שנת 2020 לא היטיבה עם קינגדום ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיעו הפסדיה לכ־346 מיליון דולר. זאת לעומת רווח של כ־106 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב־2019.

ערפל סביב תנאי השחרור

אם עסקת רותאנא תצא לפועל, תהיה זו העסקה המשמעותית הראשונה של בן טלאל מאז נעצר בשלהי 2017 על ידי השלטונות למשך כחודשיים במלון ריץ בריאד. איל ההון הסעודי היה השם הבולט ברשימה של בכירים שאותם החליט יורש העצר לשים במעצר. המטרה היתה להעביר מסר חד־משמעי לכל מתנגדיו, שעליהם ליישר קו ולקבל את מנהיגותו, זאת למרות התנגדות מצד חוגים לא מבוטלים במשפחה השלטת.

מאז שוחרר בן טלאל, הוא הוריד פרופיל תקשורתי וגם עסקי. נאסרה עליו היציאה מסעודיה, מה שלא הוסיף ליכולתו לתחזק את קשריו העסקיים הענפים בחו"ל. במקביל, בעקבות יציאתו לחופשי רובצת עננה של חשדנות כלפיו מצד משקיעים זרים, וזאת נוכח העובדה שההסכם שגיבש עם השלטונות מעולם לא פורסם. לפי חלק מהדיווחים, בן טלאל נאלץ לוותר על כל הונו או לפחות רובו לטובת הממשלה, כלומר רכושו הולאם, ובעצם מי שממשיכים לנווט את האימפריה העסקית שלו הם יורש העצר וצוות יועציו הקרובים. בן טלאל ממעט לדבר עם התקשורת ומסתפק בציוצים אישיים ומשפחתיים, שבדרך כלל הופכים ויראליים ברשת. בראיון שנתן לאחד מערוצי רותאנא במהלך 2019 הוא לא פיזר את הערפל סביב נסיבות מעצרו וכמובן לא חשף כל פרט לגבי ההסכמות עם הממשלה. הוא הקפיד לשדר "עסקים כרגיל" והדגיש את היחס הטוב שקיבל בריץ. ספק אם בן טלאל היה אומר את אותם הדברים לו יכול היה להתראיין בחופשיות.

חילץ את עסקי טראמפ

הורדת הפרופיל היתה בניגוד גמור להתנהלותו של הנסיך הססגוני עד למעצר. בן טלאל, נכד של מייסד הממלכה, שימש במשך כשלושה עשורים כפנים הבולטות ביותר במערב של הכלכלה הסעודית. בשנת 2004 הוא דורג על ידי "פורבס" במקום הרביעי בין עשירי עולם, עם הון של כ־21 מיליארד דולר, ומאז המשיך לככב ברשימה. לפי חלק מהדיווחים, הוא הגיע לשיאו בשנת 2015 עם הון של כ־32 מיליארד דולר. כיום הונו מוערך בכ־13 מיליארד דולר. אף כי לאורך השנים התעקשו מקורות במפרץ כי העושר שמציג בן טלאל "מנופח" לצורכי תדמית, העיסוק בכך נדחק לשוליים בתקופת השיא שלו.

באותם ימים בן טלאל לא היסס להביע דעתו בחופשיות, אם ביחס למדיניות הכלכלית של הממלכה ואם לגבי התפתחויות משמעותיות בעולם. במהלך 2016 הנסיך הסעודי תקף באמצעות חשבונו בטוויטר את המועמד לנשיאות דונלד טראמפ וכינה אותו "חרפה", לאחר שזה התחייב בקמפיין שלו להגביל כניסת מוסלמים לארה"ב. טראמפ, כדרכו, השיב אש וכינה את המיליארדר הסעודי "מטומטם" שחייב את הצלחתו הכלכלית לאימפריה שירש מאביו. הדם הרע בין שני האישים הפתיע רבים, שכן בן טלאל היה זה שחילץ פעמיים את טראמפ מפשיטת רגל בשנות התשעים. ההתכתשות הפומבית של בן טלאל עם טראמפ, שהפך לנשיא האוהד ביותר את סעודיה, הזיקה לו בארמון המלוכה, ויש גם הטוענים כי היתה חלק בשיקולי מעצרו.

בן טלאל הפנים היטב את המסר של הריץ וקשה שלא להבחין בשינוי שחל בו, אפילו במראהו הכחוש יותר מבעבר. גם גופים בינלאומיים התחילו להתייחס להונו בהסתייגות, והוא כבר לא נכלל באופן קבוע ברשימת עשירי עולם. זאת בשל חוסר היכולת לדעת בוודאות מה מידת השליטה שלו בנכסים הרשומים, כביכול, על שמו.

מקור: כלכליסט

מאמרים דומים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button