ad1
טכנולוגיה

568 חיילי חיל הקשר ואגף התקשוב נפלו במערכות ישראל

לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, שמתחיל הערב (ג'), פרסם משרד הביטחון את מספרם: 24,068 איש, שנפלו במערכות המדינה ונרצחו בפיגועי הטרור. מתוכם, 568 הם אנשי חיל הקשר, האלקטרוניקה, המחשבים ואגף התקשוב וההגנה בסייבר – כך נמסר מצה"ל.

ספירת החללים החלה עוד בטרם הקמת המדינה, והיא כוללת 74 לוחמים-קשרים שפעלו ולחמו בשורות ההגנה, האצ"ל והלח"י. את כלל הנופלים מונים מאז 1860. מניין חללי מערכות ישראל כולל את חללי צה"ל, השב"כ, המוסד, המשטרה, שירות בתי הסוהר, ונופלי המחתרות והבריגדה היהודית.

אתר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב נמצא במרכז יהוד, שמאמצת את אגף התקשוב וההגנה בסייבר. האתר הוקם ב-1989 ומונצחים בו גם חללים שהם בני יהוד, אולם אינם מהחיל. מדי שנה – למעט השנתיים האחרונות, עקב הקורונה – נערך בו טקס זיכרון, בהשתתפות נציגי המשפחות השכולות, אנשי העמותה ונציגי עיריית יהוד.

אלוף (מיל') שלמה ענבר, נשיא העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב.

אלוף (מיל') שלמה ענבר, נשיא העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב. צילום: פלי הנמר

"מותם של הנופלים לא היה לשווא"

אלוף (מיל') שלמה ענבר משמש כנשיא העמותה. הוא שימש כקשר"ר (קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי) בתקופת מלחמת יום הכיפורים, ולפני כן היה מפקד יחידה 848, לימים 8200. לאחר מכן הוא הועלה לדרגת אלוף ומונה לראש המו"פ במשרד הביטחון. בשיחה עם אנשים ומחשבים אמר ענבר כי "יום הזיכרון הזה – מבחינת המשפחות השכולות, כמו גם עם ישראל כולו – לא שונה מימי הזיכרון האחרים. אנחנו כואבים את כאב המשפחות, זוכרים את הנופלים ומאחלים החלמה לפצועים".

"כבכל שנה, גם השנה אנחנו זוכרים ומזכירים לעצמנו כי מותם של הנופלים לא היה לשווא. הם נפלו בהגנה על המולדת, כשכל מטרתם הייתה ועודנה שנמשיך לחיות, ליצור, לפעול ולשגשג", ציין אלוף (מיל') ענבר.

לסיכום, הוא אמר ש-"הדבר החשוב ביותר הוא הצורך לשמור על אחדות: כוחנו באחדותנו. אני מאחל לכולם שנה נטולת מחלות, פגעים ומפגעים, עם הרבה הצלחה למדינת ישראל, ושנמשיך להיות אור לגויים".

מעט היסטוריה

השימוש המבצעי הראשון בקשר בהגנה היה באיתות ראייה (דגלים, הליוגרף ופנסי איתות) ביחידות ההגנה בירושלים, במאורעות תר"ף (1920). במרד הערבי הגדול, שאירע ב-1939-1936, גדלו צרכי התקשורת של ההגנה. הארגון החל להשתמש גם ביוני דואר ובקשר רדיו – טכנולוגיה חדישה ומתפתחת, לשעתה.

בשל ההפנמה של היתרונות הטכנולוגיים של קשר הרדיו, בכל אזור הוקם שירות קשר ארצי. שירות הקשר הקים, תוך שהוא מתמודד עם קשיים רבים, רשתות איתות ראייה, מערך יוני דואר ותקשורת רדיו חשאית (נייחת), מערך הדרכה, מערך צפנים ומערכת לוגיסטית תומכת. המשימה הראשונה הייתה יצירת קשר חשאי בין היישובים היהודיים, מבוסס רשתות איתות ראייה וקשר רדיו בתדר גבוה (ת"ג), באיתות מורס.

מאז העלייה על הקרקע של קיבוץ חניתה במרץ 1938, התבסס הקשר המבצעי ליישובי חומה ומגדל על קשר רדיו חשאי, שכונה "אלחוט". איתות הראייה, שנועד לקשר המנהלתי, שימש הסוואה לקשר הרדיו, שעצם קיומו היה סודי. עוד יש לציין שהקשר למבצעי ההעפלה היה מרכזי בשירות הקשר.

סמל ההגנה.

סמל ההגנה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939 החל גיוס מתנדבים מהיישוב לצבא הבריטי, למלחמה בגרמניה הנאצית. בעקבות פרסום הספר הלבן של 1939, שהגביל את העלייה ארצה, שירות הקשר הפעיל במרץ 1940 שידור מחתרתי לציבור – תחנת הרדיו קול ישראל של ההגנה (הכוונה איננה לקול ישראל של היום), שפעלה בגלים קצרים. הבריטים לא הצליחו לאתר את מקור השידור.

בנובמבר 1945 הבינו ביישוב שנדרשת מודרניזציה של שירות הקשר. השירות קיים אז ארבע רשתות רדיו נייחות בתדר גבוה, באיתות מורס: אבינועם – רשת המטה הכללי של ההגנה, עם 80 תחנות; תמר, שקישרה את פיקוד הפלמ"ח לגדודים ולפלוגות; גדעון, ששירתה את המוסד לעלייה ב' ומנתה 24 תחנות נייחות וניידות; ושרה, שהועמדה לשימוש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. כל פעילויות הקשר אוחדו לפיקוד מרכזי לטובת שירות הקשר. כמו כן, הוקם בית ספר מרכזי לקשר בשפיים, ובו אומנו מאות אלחוטנים. שידורי קול ישראל, שהורדו מהאוויר, חודשו באוקטובר 1945 ונמשכו עד הקמת המדינה וכינון תחנת הרדיו הממלכתית, שהיא, כאמור, קול ישראל שאנחנו מכירים כיום. ב־1947 נוספו שידורים מחתרתיים מקומיים – תלם־שמיר־בועז (תוכנית שידור במחתרת, או תש"ב). בנוסף, פעלו שידורי רדיו מחתרתיים של האצ"ל והלח"י.

יונים, גדעונים וצפנים

עם הקמת שירות הקשר הקצה מנהיג היישוב ולימים ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, תקציב מיוחד של 75 לא"י לרכישת 150 יוני דואר בבלגיה. שובכים הוקמו בירושלים, בתל אביב, בקרית חיים ובכפר מנחם. ב־1943 התקיים הקורס הארצי הראשון ליונאים. מאז, הלך וגבר השימוש בקשר יונים, בעיקר לקשר בין יישובים, במבצעי ההתיישבות, במסעות הפלמ"ח ובפעולות מבצעיות.

הצפנים בשימוש שירות הקשר היו נושא מרכזי. לאחר השבת השחורה, ב-29 ביוני 1946, פרסמה ממשלת בריטניה ספר לבן, שבו נקבע שהסוכנות היהודית וההגנה הן ארגוני טרור, ומתוכנו התברר שהבריטים מפענחים את צופני שירות הקשר. השירות פעל במהירות להחלפת הצפנים – שינוי שגרם לבריטים נזק מודיעיני מהותי, והם היו בעלטה מודיעינית במשך שנה.

הגדעונים והגדעוניות היו 219 אלחוטני שירות הקשר בשירות המוסד לעלייה ב' – זרוע ההגנה שעסקה בהעפלה, ולאחר קום המדינה בהברחת נשק לארץ. 77 מהם פעלו על ספינות, חלקם השתתפו בכמה הפלגות. באמצעים דלים הוקם קשר חובק עולם, שאִפשר פיקוד ושליטה על מבצעי ה-"בריחה", ההעפלה והרכש.

במהלך 1947 נערך שירות הקשר למעבר ממסגרת מחתרתית למסגרת צבאית. גויסו מתנדבים ארץ ישראלים, ששירתו בצבא הבריטי בתחום הקשר. ערב מלחמת העצמאות עבר שירות הקשר מהפך: מעיסוק בקשר מחתרתי סטטי בין יישובים בענייני "בריחה" והעפלה, הוא עבר למתן קשר למסגרות צבאיות של צבא סדיר בלחימה ניידת. מספר האנשים גדל מכ־200 ערב מלחמת העצמאות לכ־3,500 בסופה. במהלך המלחמה בוצע תהליך ארגון מקיף, הוקמו יחידות קשר בחזיתות וביחידות הלוחמות, פותחו בתי מלאכה ונפרס מערך לוגיסטי, שעמד במשימות התחזוקה וההספקה. בספטמבר 1948 הוקם בית ספר ארצי לקשר במחנה בריטי נטוש ליד צריפין – גבעת האלחוט, מחנה גדעונים של ימינו, וכל הקורסים בתחומי הקשר רוכזו במחנה אחד.

בתחילת 1948 נרכשה בחשאי כמות גדולה של ציוד קשר מעודפי צבא ארצות הברית, והוברחה ארצה. הציוד הזה שינה את פני שירות הקשר. בסוף מאי 1948 היו לשירות הקשר מפקדה ארצית, פלוגת קשר בכל חטיבה בפיקוד, קצין קשר חטיבתי ומחלקת קשר בכל גדוד, בפיקוד קצין קשר גדודי. ב־14 באוקטובר 1948, בדיוק חמישה חודשים לאחר ההכרזה על קום המדינה, וערב מבצעי ההכרעה של צה"ל במלחמת העצמאות, נהפך שירות הקשר לחיל הקשר.

לזכרם.

הפוסט 568 חיילי חיל הקשר ואגף התקשוב נפלו במערכות ישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאמרים דומים

Back to top button