ad1
טכנולוגיה

"המצב באוקראינה מדגיש את הצורך בתעשיית היי-טק מקומית יציבה"

"המצב באוקראינה מראה עד כמה צריך לבסס תעשיית היי-טק מקומית יציבה, שמתבססת על הון אנושי ישראלי", כך אמר היום (ב') סגן שר החוץ, עידן רול, בדיון בוועדת המשנה של הכנסת לענייני היי-טק. הדיון עסק בדרכים לשילוב מהיר של עובדי היי-טק פליטים מאוקראינה בתעשיית ההיי-טק הישראלית.

"אמנם יקר יותר להעסיק עובדים ישראלים וחסרים עובדים, אך אם נדחה את הטיפול בבעיה ונסתמך על עובדים חיצוניים, זה לא יעבוד", אמר רול.

בדיון נמסר שטרם המשבר באוקראינה העסיקה שם תעשיית ההיי-טק הישראלית כ-20 אלף עובדים, וחלק ניכר מהם רוצים כעת להגיע לישראל. עם זאת, צוין, אם הממשלה לא תפעל במהירות ותייצר מסלול ירוק מהיר לקליטתם, העובדים הללו ייקלטו במדינות אחרות, שגם בהן יש מחסור חמור בכוח אדם בהיי-טק. לדברי יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן, "רק חלק קטן מהעובדים מאוקראינה שמועסקים בחברות ישראליות בענף הגיע לארץ. יש חלון זמן קצר מאוד להביא אותם, כי אם אנחנו לא נקלוט אותם, הם יגויסו על ידי חברות אחרות במדינות אחרות בעולם, כי יש מחסור גם שם".

"המסלול הקיים לא מתאים לעובדים מאוקראינה"

אחת האפשרויות שעלתה בדיון היא לקלוט את עובדי ההיי-טק האוקראינים במסגרת המסלול הירוק לקליטת מדענים עולים, שכבר קיים. יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום, אמר כי נכון לעכשיו, המסלול הזה לא מתאים לפליטים מאוקראינה, למעט לאלה שזכאים לעלות לארץ לפי חוק השבות, "אך יש דיבורים על כך עם משרדי הפנים והעלייה והקליטה".

נציג הסוכנות היהודית, שמעון שמילה, אמר כי "הסוכנות פועלת בכל העולם בניסיון לאתר את מי שיש להם זיקה להיי-טק, ומתחילת השנה יצרה קשר עם 650 איש". אלא שלא מדובר ספציפית בעולים מאוקראינה, כי אם מכלל המדינות.

בדיון השתתפו סופיה טופלוב לוז ותמר אברמסון, שהקימו מיד לאחר תחילת המלחמה מיזם שנועד לאפשר לפליטים למצוא תעסוקה בישראל, ו-200 חברות וארגונים ישראליים כבר נרתמו אליה. עד כה הן הצליחו לאתר 6,000 עובדי היי-טק אוקראינים. "המהירות היא שם המשחק וצריך להביא לארץ כמה שיותר זכאי חוק השבות", אמרה אברמסון. השתיים סיפרו כי הן מצליחות להוציא אשרות כניסה לישראל בתוך ארבעה ימים, "והמדינה חייבת לעמוד בקצב הזה".

ח"כ רון כץ, יו"ר ועדת המשנה להיי-טק של הכנסת.

ח"כ רון כץ, יו"ר ועדת המשנה להיי-טק של הכנסת. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

יו"ר הוועדה, ח"כ רון כץ, סיכם את הדיון ואמר כי "צריך לייצר מסלול ירוק מיוחד כדי לקצר את לוח הזמנים לקליטה של עובדי היי-טק אוקראינים זכאי חוק השבות, ולייעל את תהליך הקליטה שלהם. זה יכול לסייע לצמצום המחסור בכוח אדם בהיי-טק ולהביא למצב שייטיב עם שני הצדדים". הוא פנה לנציגי משרדי הממשלה שהשתתפו בדיון, ודרש מהם לקבל בכתב את התוכניות שלהם לקיצור תהליכי קליטת אוקראינים בענף ולדווח על ביצוע. ח"כ כץ ציין כי הוועדה תמשיך לעקוב אחר פעולות הממשלה בנושא ותבוא בדברים עם שרות הכלכלה והחדשנות, המדע והטכנולוגיה.

רק חמישית מהנשים החרדיות שעוברות הכשרה להיי-טק מתקבלות לעבודה

חלק אחר של הדיון עסק במעקב אחרי המהלכים של משרדי הממשלה לצמצום המחסור בכוח אדם בתעשיית ההיי-טק ובצעדים שהם עושים, או מתכוונים לעשות, כדי לעמוד ביעד שהציב ראש הממשלה, נפתלי בנט: להביא לכך שעד 2026, שיעור עובדי ההיי-טק יעמוד על 15% מכלל המועסקים במשק. תום דן, משנה למנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הציג את תוכניות המשרד לקליטת עוד עובדים בהיי-טק, שאם הן יצאו לפועל במלואן, בשנים הקרובות יתווספו לענף כ-180 אלף עובדים.

ח"כ אורי מקלב התריע על כך שבכל התוכניות של משרדי הממשלה שעוסקים בהכשרת עובדים להיי-טק אין תקציב מוגדר להעסקת נשים חרדיות, על אף שעובדות מהחברה החרדית מועסקות כבר שנים בענף וזוכות לשבחים ולשביעות רצון המעסיקים. עוד הוא אמר כי "רק 200 מתוך 1,000 נשים חרדיות שמסיימות לימודי תעודה בהיי-טק מתקבלות לעבודה, כי המחסום העיקרי היה ונשאר העדר ניסיון. ח"כ כץ אמר ש-"לא ייתכן שהכשרות למגזר זה לא יתוקצבו על ידי משרד האוצר" והבטיח לקיים דיון נפרד בנושא.

סגן שר החוץ, עידן רול.

הפוסט "המצב באוקראינה מדגיש את הצורך בתעשיית היי-טק מקומית יציבה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאמרים דומים

Back to top button