ad1
טכנולוגיה

סטארט-אפים – למה כדאי לכם להכיר את ה-Low code?

כתב: טל גור אריה, מנהל תחום חדשנות ויזמות באמן דיגיטל.

ישראל נחשבת לאומת הסטארט-אפ בזכות קבוצות היזמים המוכשרות שיש בה, שיש להן רעיונות פורצי דרך לפתרון בעיות שכל העולם מתמודד איתן. אולם, מה קורה כאשר יש רעיון, יש תוכנית עסקית ויש תוכנית לגיוס כסף, אבל חסרים היזם או היזמת שמבינים בפיתוח או בכתיבת קוד? קהילות הרשת של הסטארט-אפיסטים מלאות כיום באנשים שמפרסמים שהם מחפשים את ה-CTO השותף שייקח את הרעיון העסקי המבריק ויהפוך אותו למוצר.

במקום לשלם לחברה חיצונית על הפיתוח, להמשיך לחפש יזם שותף שייקח אחוזים מהחברה או פשוט לוותר על הרעיון, יש פתרון אחר: Low code.

מה זה בעצם Low code?

Low code הוא שיטת פיתוח פשוטה, שמתבססת על ממשק ויזואלי ומאפשרת בנייה של תהליכים עסקיים מורכבים – אבל בפשטות. תהליכים כאלה כוללים מסעות לקוחות, תהליכי עבודה, לוגיקות ועוד. היתרון המשמעותי של ה-Low code הוא שלא צריך לדעת לכתוב שורת קוד אחת או לדאוג לאבטחת מידע או לאבטחת קוד.

פתרון מהיר, יעיל וזול ליזמים ולמשתמשים עסקיים

באמצעות פיתוח Low code, יזמים ומשתמשים עסקיים אחרים יכולים לפתח את המוצר שלהם במהירות. הם יכולים לפתח אפליקציות ארגוניות, דפי ווב, אפליקציות מובייל ועוד. הפיתוח הוא מקיף וכולל ממשקים, מבני נתונים, תהליכי עבודה, מסכים, לוגיקות וכל מה שנדרש כדי להרים מוצר MVP (ומעבר). זאת, במהירות גבוהה הרבה יותר מאשר היה נדרש לפתח כקוד, ובטח יותר מהר כשמשקללים את זמן הגיוס של אנשי פיתוח. כתוצאה מכך, העלות נמוכה יותר.

במקביל, Low code מאפשר לשנות את האפליקצה בקלות. יש דרישה חדשה מדיזיין פרטנר? נכנס רעיון חדש שאפשר להוסיף? הגיע פידבק מלקוחות על שינוי בפיצ'ר? ממשק של Drag & drop מאפשר לבצע שינויים מורכבים במהירות ובפשטות.

הפתרון למחסור באנשי הפיתוח

העולם סובל ממחסור באנשי פיתוח. בין אם מדובר במפתחי תוכנה, DevOps או אבטחה – ההיצע מצומצם והתחרות גבוהה. ה-Low code פותר גם את הבעיה הזו: פלטפורמות ה-Low code דואגות לכל נושאי התשתיות, הסביבות, האבטחה ועדכון הגרסאות. כתוצאה מכך, לא צריך את אנשי הפיתוח, האבטחה, ה- DevOps והחומרה – הכול כבר מטופל בבקאנד של הפלטפורמה, ובאיכות הגבוהה ביותר. פלטפורמת Low code טובה תטפל גם בסוגיית הסקלאביליות של השרתים ותאפשר ליזמים להביא את המוצר שלהם לכל המשתמשים בלי חריקות.

עוד לא שוכנעתם? אולי הנתון הבא ישנה את דעתכם: לפי גרטנר, עד 2025, הפיתוח של 70% מהאפליקציות החדשות בארגוני אנטרפרייז יהיה מ-Low code, בהשוואה ל-25% ב-2020.

הסיפור של יוגב אריאלי

מהמספרים הגדולים, בואו נצלול לסיפור מהשטח. לסטארט-אפ Vivi של היזם יוגב אריאלי היה רעיון מצוין: מערכת חכמה להעסקת עובדי משק בית בראש נקי. במקום שהמעסיקים יחשבו את סכומי הפנסיה והביטוח הלאומי שמגיעים להם, Vivi עוקבת אחרי המשמרות, מחשבת את הסכומים ומעבירה אותם בכל חודש לקרנות הפנסיה ולביטוח הלאומי. בנוסף, אחת לשנה המערכת מחשבת פדיון ימי הבראה וחופשה.
הרעיון היה מבטיח, אבל לאריאלי ולצוות שלו לא הייתה אפשרות ליישם אותו, בגלל מחסור באנשי פיתוח. כתוצאה מכך, נוצרה להם בעיית תזרים מזומנים. כדי להתגבר על הבעיה, הם פיתחו את המוצר בפלטפורמת Low code. בתוך זמן קצר הם הצליחו לבנות מוצר שלם מקצה לקצה.

לדברי אריאלי, "באמצעות Low code הצלחנו לבצע פיתוח של אפליקציות ודפי ווב באופן מהיר, תוך התייחסות לממשקים, מבנה נתונים, תהליכי עבודה, לוגיקות ומסכים. צמצמנו משמעותית את הזמן ואת כמות כוח האדם שנדרש לנו להקמת אבטיפוס. בזכות ה-Low code, המוצר שלנו מוכן".

אמן דיגיטל מקבוצת אמן מספקת חוויית UI/UX ופיתוח גם באמצעות Low Code, ומייצגת את אאוטסיסטמס (Outsystems) בישראל.

 

הפוסט סטארט-אפים – למה כדאי לכם להכיר את ה-Low code? הופיע ראשון באנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאמרים דומים

Back to top button