ad1
טכנולוגיה

נחש צפע? "צבע אדום" לרעידות אדמה

רעידת אדמה החריבה את צפת ב-1837 וגרמה לאלפי הרוגים. רעידה שאירעה ב-1927 בצפון ים המלח גרמה למאות הרוגים ולנזק רב בירושלים, שכם, רמלה ולוד. ההערכות הרווחות בקרב המומחים הן שבשנים הקרובות, ולכל המאוחר בעשורים הקרובים, ישראל – הממוקמת לאורך השבר הסורי-אפריקני – תחווה רעידת אדמה חזקה, כפי שקורית באזור בכל 100 שנים לערך. כפי שפורסם בראשונה באנשים ומחשבים, תרועה, מערכת IT חדשה שתספק התרעה קצרת מועד מפני רעידות אדמה – הפכה למבצעית. עלות הפרויקט עומדת על 45 מיליון שקלים. בימים אלה נערך פרויקט לחיבור תרועה למערכת הצופרים של פיקוד העורף. המכון הגיאולוגי שבמשרד האנרגיה הציג את המערכת במסיבת עיתונאים שנערכה היום (ב').

החברות שהקימו את תרועה הן ננומטריקס הקנדית ומוטורולה סולושנס ישראל, ו-ICTBIT סיפקה תמיכה למערכות התקשורת וה-IT. חיבור מערכת ההתרעה לפיקוד העורף נעשה במשותף על ידי אנשי ה-IT במכון הגיאולוגי ובפיקוד, וכן אנשי יחידת לוטם שבאגף התקשוב וההגנה בסב"ר שבצה"ל.

מערכת תרועה מופעלת בפרק הזמן שבו גלי הרעידה מתפשטים מאזור מוקד הרעש לכיוון ריכוזי האוכלוסייה. במהלך פרק זמן קצר זה, לכשתושמע ההתרעה, יוכלו תושבים לנקוט בפעולות התגוננות.

המערכת – לא במקום חיזוק הבתים הישנים

הצורך בהתרעה מתחזק לאור העובדה שבתים רבים בישראל אינם עמידים בפני רעידות אדמה. עם זאת, מדגישים במכון הגיאולוגי כי מערכת ההתרעה לא מחליפה את הצורך בחיזוק מבנים ישנים ובניית מבנים חדשים על פי תקן עמידות לרעידות אדמה.

הדמיה של מערכת תרועה

הדמיה של מערכת תרועה

המכון הגיאולוגי החל לבחון את רעיון הקמת מערכת ההתרעה לפני 15 שנים. פריצת הדרך הייתה סקר היתכנות, שהראה שהתועלת במערכת כזו גדולה פי כמה מעלותה. על פי החלטת הממשלה, המכון אחראי על הרשת הסיסמית, גילוי הרעידה, עיבוד הנתונים ויצירת ההתרעה, ואילו פיקוד העורף אחראי על הפצת ההתרעה ומתן הוראות לאזרחים.

כיצד המערכת פועלת?

המערכת הארצית מבוססת על 120 גלאים רגישים, שפזורים בצפיפות באזורים שמייצרים רעידות אדמה. גילוי הרעידה בסמוך למוקד, שניות בודדות לאחר שהתרחשה, מאפשר שליחת התרעה בשלב מוקדם מאוד. זמן התגובה לנקיטת פעולות התגוננות משתנה משניות בודדות ועד לכמה עשרות שניות – בהתאם למיקום המוקד ומיקום היישוב. כאשר תתרחש רעידה בצפון ים המלח, זמן התגובה בירושלים יהיה כשלוש שניות, בתל אביב כ-18 שניות, בבית שאן כ-20 שניות ובחיפה – כ-30 שניות. לעומת זאת, אם תתרחש רעידה בעמק בית שאן, תושבי העמק לא יספיקו לקבל התרעה לפני שגלי ההרס יגיעו, בעוד שזמן התגובה בירושלים יהיה 20 שניות, בתל אביב 19 שניות ובחיפה – 12 שניות.

מקור: המכון הגיאולוגי לישראל.

מקור: המכון הגיאולוגי לישראל.

יצוין שהמערכת של ננומטריקס שהוטמעה כוללת אלגוריתם שפותח באוניברסיטת ברקלי, שמבצע שורת ניתוחים על הנתונים המוזרמים. לפני ההטמעה המערכת עברה "גיור", כדי שתתאים למבנה השכבות בקרקעית הארץ.

"אין מספיק תקציב לתחזוקת המערכת"

"יש צורך בתקצוב המערכת לשנים הבאות", אמר פרופ' זוהר גבירצמן, מנהל המכון הגיאולוגי לישראל. "אנחנו מתריעים שאם לא יעמדו לנו האמצעים התקציביים לתחזוקה רבת שנים, לשדרוג ושימור היכולות, ולמחקר ופיתוח – המערכת תדעך, מפני שהיא לא תוקצבה לטווח הזמן הארוך במידה הדרושה. אין מספיק תקציב לתחזוקה שלה".

הוא הדגיש כי "המדינה זקוקה למיליארדים כדי לחזק מבנים. התקציבים הנדרשים לתחזוקה ושימור מערכת התרעה זו הם פעוטים, וכל שקל שיושקע יציל חיים".

עם הקמת מערכת תרועה, ישראל הצטרפה לכמה מדינות בודדות בעולם, כמו קליפורניה שבארצות הברית, טייוואן ויפן, שברשותן מערכות דומות. יש לציין שמדיניות הפצת ההתרעה לאזרחים נקבעה בשיתוף רשות החירום הלאומית (רח"ל), ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה ופיקוד העורף.

פרופ' זוהר גבירצמן, מנהל המכון הגיאולוגי לישראל, מציג את מערכת תרועה במסיבת העיתונאים היום (ב').

הפוסט נחש צפע? "צבע אדום" לרעידות אדמה הופיע ראשון באנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאמרים דומים

Back to top button