ad1
טכנולוגיה

"מערכת בריאות שזורקים עליה רק טכנולוגיה תישאר ישנה ותעלה הרבה"

"בשנים האחרונות אמרו שהטכנולוגיה תפתור את כל הבעיות של מערכת הבריאות. זה לא נכון. מערכת בריאות שזורקים עליה רק טכנולוגיה פשוט תהיה מערכת בריאות ישנה שעולה הרבה כסף. צריך לשנות את התהליך עצמו", כך אמר היום (ד') פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית וחבר הצוות לטיפול במגפות במשרד הבריאות.

פרופ' בליצר דיבר בכנס בינלאומי, שבו השתתפו בכירי מערכת הרפואה בישראל ובכירים בתחום מחו"ל. האירוע עסק בחדשנות במערכת הבריאות ובתחזיות לשנת 2040.

"שנת 2020 נראתה מבטיחה", המשיך בליצר. "ראינו לחץ גדול על הצוותים הרפואיים בעקבות הקורונה. עבודה תחת לחץ משפיעה לרעה על התפקוד של המוח האנושי. זה גם משפיע על היכולת לאמפטיה. יש פה איום על מערכת הבריאות".

"הטכנולוגיה לא יכולה לתת מענה לדברים אלה", הזהיר בליצר, והוסיף: "צריך להשתמש במשבר הקורונה כהזדמנות לשנות את מערכות החינוך והבריאות לטובה". עדיין לא עשינו את זה מספיק. למרות החדשנות, צריך לזכור שה-'טכנולוגיה' החשובה ביותר שהייתה מאז ומעולם, ועדיין קיימת, היא האמפטיה האנושית".

בהמשך הוא תיאר את האסטרטגיה של שירותי בריאות כללית בתחום החדשנות, ואמר כי היא מבוססת על שילוב של רפואה מרחוק, שדורשת יישום וניתוח מידע ואנליטיקה חכמה, והתקנת רכיבים שונים, שיהפכו את הטכנולוגיה למתאימה לרפואה מתקדמת, באמצעות חיזוי, פרקטיקה קלינית ובריאות פופולרית.

פרופ' רוני גמזו.

פרופ' רוני גמזו. צילום: ניב קנטור

פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל בית החולים איכילוב ולשעבר פרויקטור הקורונה, אמר כי "אין ספק שהמגמות שישפיעו על עולם הבריאות במידה הרבה ביותר בשנים הבאות הן ה-BI והאנליטיקה החכמה. זאת, בהתבסס על הדטה ובחיבור למגמה הגדולה יותר של שילוב בין הביולוגיה, ההנדסה, המתמטיקה והטכנולוגיה, מה שמכונה ביו קונברג'נס".

לדברי פרופ' גמזו, לא מובן מאליו שזה יקרה, משום שיש הרבה אתגרים בדרך. "עלינו להסיר חסמים, לשנות את דרך ההתחברות שלנו לטכנולוגיה, כדי שנדע להתמודד עם השינויים. אנחנו עדיין משתמשים בשיטות הישנות, ויש לחדש אותן", ציין.

כדוגמה לקריטיות ביישום אנליטיקות משולבות בביו קונברג'נס תיאר גמזו תמונה שגרתית של רופא שבא למחלקה בבית חולים, לביקור ולטיפול בחולים. "יש לו 20 חולים עם 20 מוניטורים שונים, ויש לו אולי 20 דקות כדי לקבל החלטות קריטיות מצילות חיים לכל מטופל. הוא לא מסוגל לעשות זאת רק בעזרת המוח שלו ולכן, חייבים לתת לו כלים שיעזרו לו לעשות אנליטיקה חכמה, וכלים דיגיטליים לקבלת החלטות", הוסיף.

בהמשך הוא הציג טכנולוגיות רלוונטיות ברפואה, שמבוססות על בינה מלאכותית. אחת מהן היא הרובוטים ושילובם בתהליכים רפואיים – שוק שההיקף המוערך שלו הוא 20 ביליון דולר. הוא הדגיש שהרובוטים ייקחו חלק פעיל בתהליכים רפואיים ולא ישמשו רק להדגמה, וזה יפחית בצורה משמעותית את העומס על הצוותים הרפואיים.

דובר נוסף בכנס היה פרופ' סלמן זארקא, שגם הוא שימש כפרויקטור הקורונה. פרופ' זארקא סקר את חמשת גלי המגפה שעברנו ולא שלל אפשרות לגל שישי, לאור מספרי החולים ומקדם ההדבקה, שהולכים ועולים בימים האחרונים. הוא הדגיש שצריך להמשיך את מדיניות הממשלה הנוכחית – לחיות לצד המחלה ולהמשיך לשמור על המשק.

בכנס השתתפו כ-200 חברי סגל רפואי מהארץ ומחו"ל. נשיא הכנס הוא פרופ' נדיר ארבר, מנהל המרכז לקידום הבריאות במרכז המשולב למחלות סרטן באיכילוב. נושאים נוספים שנדונו בפורומים המקצועיים של הוועידה היו פתרונות למחלת הסרטן, חדשנות בתחום הקרדיולוגיה, מודלים כלכליים לניהול בריאות עולמי ועוד.

פרופ' רן בליצר.

הפוסט "מערכת בריאות שזורקים עליה רק טכנולוגיה תישאר ישנה ותעלה הרבה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאמרים דומים

Back to top button