ad1
טכנולוגיה

מנכ"ל רשות החדשנות: "חדשנות טכנולוגית מקדמת – ועדיין, יש לנו אינסוף עבודה"

"אנחנו חייבים לדאוג שהיתרון היחסי של ישראל בהיי-טק יישמר. יש לוודא שההיי-טק הישראלי ימשיך לפרוץ גבולות גם בעוד 5-10 שנים. רשות החדשנות היא קרן הון הסיכון הגדולה בארץ. יש כיום יותר הבנה לחשיבות ולתועלות הטמונות בחדשנות טכנולוגית, בכך שהיא מנוף כלכלי אדיר, אבל יש לנו עוד אינסוף של עבודה לעשות – כדי ליהנות ממנה", כך אמר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים לכבוד יום העצמאות.

בין הגיע לרשות לאחר תפקידים בכירים בענף, האחרון שבהם – נשיא ומנכ"ל רד, ומשמש בתפקידו זה יותר משנה. הרשות מופקדת על קידום חדשנות טכנולוגית כמנוף לצמיחה כלכלית ולה שלושה תפקידים: השקעה ישירה בחברות הזנק ובמיזמי מו"פ בסיכון גבוה; היערכות לגלי הטכנולוגיה העתידיים, תוך מיקוד בשלוש טכנולוגיות ליבה, להן יש תכנית לאומית – בינה מלאכותית, מחשוב קוואנטי, וBio-Convergence (שילוב בין עולמות הביולוגיה וההנדסה). "אלה מקומות", אמר בין, "שלדעתנו יהיו בהם פריצות דרך של חדשנות לישראל. התפקיד השלישי של הרשות הוא להיות יועץ לממשלה, לגבי מדיניותה הכוללת לקידום החדשנות הישראלית, ואיתור והסרת חסמים בתחום".

"עם פרוץ המגיפה", אמר, "היה קיפאון בהשקעות. פחדנו שרבות מהחברות תיפולנה בלא מימון. השקנו מסלול מהיר לסיוע לחברות שנקלעו לקשיים, מסלול ערבויות לגופים מוסדיים המשקיעים בהיי-טק ופעילויות נוספות, שמטרתן לזרז יציאה מהמשבר הכלכלי ולעודד צמיחה במשק. הזרמנו מאות מיליונים בתוך שבועות".

"בעשור האחרון, למעט שנת הקורונה הראשונה, תקציב הרשות חווה קיפאון", אמר בין. תקציב הרשות ב-2020 עמד על 2.25 מיליארד שקלים, ב-2021 – על 1.55 מיליארד והשנה הוא עומד על כ-1.6 מיליארד, גידול של כ-5% לעומת 2019, הפעם האחרונה שבה היה תקציב ממשלתי.

הפרדוקס הישראלי

"ישראל נמצאת במצב דיכוטומי, יש בה ניגודים פנימיים", אמר בין, "אנו במקום הראשון בעולם בהשקעה כוללת, ממשלתית ופרטית, בהיי-טק ל'גולגולת', נתון המשקף יותר מ-5% מהתמ"ג, ומקדימים אפילו את דרום קוריאה. מנגד, רוב הכסף הזה הינו אזרחי, חלקה של הממשלה במו"פ הוא הנמוך ביותר בין מדינות OECD ועומד על 10% בלבד מכלל ההשקעות".

"המחסור בכוח אדם הוא החסם הכי גדול בתעשייה", ציין בין, "ואנו פועלים לצמצומו. באופן ישיר, אנו משקיעים בתוכניות לפיתוח הון אנושי להיי-טק. בדצמבר האחרון אושרו 50 תוכניות לתחום בהיקף 54 מיליון שקלים, שיכשירו כ-14,000 איש לתעשייה. באופן עקיף, אנו עובדים מול גופים העוסקים בתחום, ות"ת-מל"ג וזרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה. בנוסף, אנו מסייעים להבאת הון אנושי מחו"ל – ישראלים שעובדים בחו"ל ואולי יחזרו, יהודים שאולי יעשו עלייה, וגם בהבאת זרים בעלי מיומנויות".

"ישנם לא מעט מקומות שבהם צריך השקעה ממשלתית במו"פ, כי המגזר הפרטי מתקשה, או נרתע מלממן", ציין בין, "אנו משקיעים במה שיהיה ה'סייבר' הבא. הסייבר בשל, ולא נשקיע בו. אנו חלוצים, ומתניעים ענפים חדשים, בעלי פוטנציאל לשיבוש. כשענף מתחיל לפרוח מעצמו – אנו ממשיכים הלאה. לדוגמה, פודטק: התחלנו להשקיע, פתחנו חממה, הקמנו מאגד לתחום בשר מתורבת, סייענו לחברות – ולפתע יש מאות חברות פודטק".

העתיד – אקלים-טק

"המיקוד הבא שלנו", ציין בין, "הוא בכל הקשור למשבר האקלים. בין הטכנולוגיות שבתחום, ישראל ממוקמת בדירוג גבוה בכמה שדות – בשר מתורבת וחלבונים אלטרנטיביים בכלל, אגירת אנרגיה, תחבורה חכמה, הדמיות אקלים ומזג אוויר, טכנולוגיית מים וחקלאות מדייקת. אבל ישראל רחוקה מלממש את הפוטנציאל שלה בתחום האקלים-טק: אנו יכולים לסייע, למשל, בפיתוח ייצור אנרגיה נקיה, בבניית בניינים לא מזהמים, בזיהוי הצפות או שריפות, בצמצום פליטת גזי חממה, ועוד. נשקיע בכל עולם האקלים-טק, זהו תחום בו השוק הפרטי משקיע בחסר. האקלים-טק מהווה כר לאינסוף של יצירתיות וחדשנות טכנולוגית משפיעה".

"אנו רוצים לראות בארץ הרבה חברות 'צ'ק פוינט', כי כל חברה גדולה מייצרת מעגל תעסוקתי רחב של 2-3 עובדים.ות לא-טכניים סביב כל מתכנת, והחברה גם משלמת מיסים פה. התמונה משתנה – כיום יש יותר חברות גדולות, המעסיקות מאות ואלפי עובדים. בנוסף, אנו רוצים שאזרחי.יות המדינה ייהנו מהתועלות שיש בטכנולוגיות החדשניות ושהשירות הציבורי ישתפר".

רחפנים בשמי חדרה

"אנו מושיבים יחד חברות בתחום פעילות מסוים עם הרגולטורים לאותו תחום", סיפר בין, "ושומעים מהם מה מונע הטמעה פה. אז אנו מגדירים 'ארגז חול רגולטורי' כדי לשחרר את רסן הרגולציה. למשל, בתחום הרחפנים פתחנו בשיתוף פעולה שלנו עם משרד התחבורה, רשות התעופה האזרחית ונתיבי איילון. בנינו 'ארגז חול' מעל חדרה, המאפשר, בראשונה בעולם, להטיס רחפנים של מפעילים שונים באותו תא שטח, עם בקרה אווירית מלאה, למניעת התנגשויות. משלוחים אוויריים הם בעלי סיכוי לרווח משמעותי לכלכלה הישראלית, וגם לצמצום הפקקים, ולהגדלת הפריון בשרשראות האספקה".

"אנו פועלים למימוש החזון שהיי-טק בישראל יהיה מגוון יותר ממה שהוא היום", סיכם בין, "הגיוון נדרש בהיבט ההשקעות, שכיום מופנות ברובן לסייבר ולפינטק, וגם בהיבט הגיאוגרפי, אני רוצה יותר היי-טק בדרום, בצפון ובירושלים. נדרש גם גיוון דמוגרפי, יותר עובדים.ות מהפריפריה, מהחברה הערבית והחרדית ויותר נשים. מה שיפה הוא שכל המשרדים הכלכליים בממשלה הבינו את האימפקט של החדשנות ואת יכולתה לקדם את המדינה – ויש שיתופי פעולה מצוינים. אנו רואים בעולם הרבה מרכזים (Hubs) עולים של חדשנות. עלינו להשכיל לשמור על ה-האב הישראלי לחדשנות".

מימין: דרור בין, מנכ"ל, ומיכל רייספלד, סמנכ"לית שיווק - רשות החדשנות.

הפוסט מנכ"ל רשות החדשנות: "חדשנות טכנולוגית מקדמת – ועדיין, יש לנו אינסוף עבודה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאמרים דומים

Back to top button