ad1
טכנולוגיה

מטבעות קריפטוגרפיים: מה חושבים על כך בבנק ישראל?

הרגולטורים בעולם זהירים מאוד בכל מה שנוגע לתחום הקריפטו וכיצד לנהוג בו. אחרי הכל, המטבעות הקריפטוגרפיים הם לא מטבעות "רגילים", הם לא הכירו אותם עד לא מזמן ואלה, ובפרט הביטקוין, הם מטבעות מאוד תנודתיים. נכון לכתיבת שורות אלה, שערו של המטבע הווירטואלי המוביל עומד על קצת יותר מ-42,500 דולר ליחידה, אבל רק בנובמבר האחרון הוא עמד על יותר מ-67 אלף. זה כמו ששער הדולר היה יורד מחמישה דולר בנובמבר לשערו הנוכחי – 3.24 שקלים. אלא שהוא עמד אז על 3.11 שקלים – כמעט ללא שינוי.

בנק ישראל הוא בין אותם רגולטורים שהוזכרו בפסקה הקודמת. בדו"ח היציבות הפיננסית שהוא הוציא באחרונה נכתב כי "השוק העולמי של נכסי הקריפטו המשיך לגדול ב-2021, וקצב גידולו אף הואץ, אך הוא עדיין קטן ביחס למערכת הפיננסית הגלובלית. הגידול המהיר של שוק הנכסים הקריפטוגרפיים מתבטא בהרחבת מגוון השירותים הפיננסיים וסוגי הנכסים, בהם גם נכסים קריפטוגרפיים גלובליים יציבים, המאפשרים ביצוע מהיר ויעיל של עסקאות פיננסיות. פלטפורמות למסחר בנכסי קריפטו טרם השתלבו במערכת הפיננסית המסורתית בישראל. חשיפתם הישירה של המוסדות הפיננסיים בישראל לשוק זה מוגבלת מאוד, ועל פי סקרים שונים ניתן להעריך כי היקף המסחר בנכסים אלה לא משמעותי בהשוואה בין לאומית".

אחד מכותבי שורות אלה (יחד עם אריה קרינץ) הוא ד"ר רועי שטיין, מנהל תחום מוסדות ושווקים פיננסיים בחטיבת המחקר של בנק ישראל. הוא אמר לאנשים ומחשבים כי "הביטקוין, כמו כל הנכסים הקריפטוגרפיים האחרים, לא יכול להוות כיום אמצעי תשלום, בעיקר בגלל התנודתיות. לא לחינם בנק ישראל ובנקים מערביים אחרים, בעיקר במערב אירופה, לא מעודדים ואף אוסרים את השימוש בו".

אולם, למרות החסרונות הרבים שלו, בעיקר כנכס פיננסי יציב, שוק הקריפטו ממשיך לגדול: היקף הנכסים הקריפטוגרפיים העיקריים גדל מקצת פחות מטריליון דולר בתחילת 2021 לכ-2.4 טריליון לקראת סופה.

מה מסביר את העלייה? לדעת ד"ר שטיין, אחת הסיבות לכך היא ש-"המטבעות האלה מאפשרים להעביר סכומי כסף גדולים באופן מהיר וזול יחסית להעברות הבנקאיות, ולכל מקום בעולם, ללא מגבלת מרחק ועיתוי".

ד"ר רועי שטיין, מנהל תחום מוסדות ושווקים פיננסיים בחטיבת המחקר של בנק ישראל.

ד"ר רועי שטיין, מנהל תחום מוסדות ושווקים פיננסיים בחטיבת המחקר של בנק ישראל. צילום: דוברות הבנק

"אולם", אמר, "אין להתעלם מכך שחלק גדול מהשימוש במטבעות וירטואליים הוא למטרות שלא יכולות להתבצע במערכת הבנקאית – פעולות לא חוקיות כמו הלבנת הון, כלכלה שחורה, עסקי סמים ופעולות טרור. כנראה שיש גידול בפעילויות לא חוקיות אלה ובשימוש במטבעות וירטואליים לביצוען. קל יותר לבצע תשלום של כמה מילוני דולרים לסוחר סמים או נשק במטבעות וירטואליים מאשר לסחוב עשרות אלפי שטרות כסף במזוודה".

המטבעות הווירטואליים המדינתיים בדרך

העלייה בשימוש במטבעות קריפטו מואצת אף על פי שיש מדינות ענק – הודו, סין ורוסיה – שאוסרות את השימוש בהם ומתכננות להנפיק מטבעות וירטואליים משלהן.

מה עם ישראל? כאן אמנם אין איסור גורף על שימוש במטבעות וירטואליים, אולם בנק ישראל הוציא לפני כחודשיים טיוטה של הנחיות חדשות, שמורות לבנקים לבצע הערכת סיכונים לגבי תשלום במטבעות וירטואליים, כדי למנוע הלבנת הון ושימוש בכספים לצרכי טרור. באותו מסמך כונו התשלומים באמצעי זה "פעילות בסיכון גבוה". באשר לשקל הדיגיטלי, בנק ישראל החל בשנה שעברה לבחון הנפקה של מטבע כזה, אולם עוד לא התקבלה החלטה בעניין.

אם אכן זה יקרה ומדינות מסוימות ינפיקו מטבעות קריפטו משלהן, יהיה זה מהלך דרמטי, שישנה מן הקצה את שוק המטבעות הווירטואליים, שכן הם המטבעות האלה יהיו תחת פיקוח רגולטורי. מטבעות קריפטו מדינתיים יגבירו את המשיכה של הציבור לתחום, ונראה כי יהיו למטבעות כאלה יתרונות – בעיקר יציבות פיננסית. כיום, רבים חוששים להיכנס לתחום, מאחר שהם עלולים לקנות מטבע קריפטו בשער מסוים ולגלות שכמה שעות אחר כך הוא נמוך בהרבה – מה שהרבה פחות סביר שיקרה אם הם יהיו מטבעות מדינתיים.

מהצד השני, רגולציה היא דבר שמנוגד מהבסיס למהות של מטבעות הקריפטו. ד"ר שטיין הסביר כי "היזמים של הביטקוין, כפי שפרסמו כשהם יסדו את המטבע ב-2008, רצו ליצור תחליף מועדף למערכת התשלומים המסורתית, שלא יוגבל על ידי רגולציה כלשהי. בינתיים לא נוסדו מטבעות וירטואליים של מדינות, והמערכת הפיננסית המסורתית, ובפרט הבנקים והמשקיעים המוסדיים בישראל, לא חשופים באופן מהותי לסיכונים הכרוכים בנכסי הקריפטו. לעומת זאת, גופים פיננסיים רבים בארצות הברית ובמדינות באירופה החלו להיכנס לשוק זה, אם כי ההיקפים עדיין קטנים יחסית".

בנק ישראל

הפוסט מטבעות קריפטוגרפיים: מה חושבים על כך בבנק ישראל? הופיע ראשון באנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאמרים דומים

Back to top button