ad1
טכנולוגיה

מה גורם לירידה במספר הסטארט-אפים שנפתחים בכל שנה?

לצערנו הרב, בתקופה האחרונה אנחנו שומעים הרבה על גלי פיטורים ואודות צמצומים בחברות היי-טק בגלל המשבר בעולם. לא מכבר פרסם מכון המחקר SNPI (ר"ת Start-up Nation Policy Institute) דו"ח המצביע על ירידה מגמתית במספר חברות ההזנק שנפתחות בישראל. מה המשמעות של זה? האם ענף ההיי-טק בישראל במשבר אמיתי?

על כך שוחחנו בפודקאסט אנשים ומחשבים עם פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר משותף של מכון המחקר והמדיניות SNPI, שהמטרה שלו לקדם אסטרטגיה ומדיניות כלכלית.

פרופ' קנדל, פרסמתם דו"ח מדאיג של ירידה במספר חברות הסטארט-אפ שנפתחות בישראל, ועל רקע הידיעות על פיטורי עובדים חדשות ואנחנו שואלים מה קורה לענף ההיי-טק?
"לדעתי מדובר בשתי תופעות שונות, ולא הייתי מחבר ביניהן. הקיטון במספר חברות סטארט-אפ אינו חדש והוא החל ב-2016. זאת למרות ששנת 2021 הייתה שנת שיא מבחינת הגיוסים.

לגבי הפיטורים, זה קשור לסיבות אחרות. חברות סטארט-אפ מבטיחות למשקיעים חלומות על עתיד טוב יותר, עם רווחים כספיים. יש להן רעיון שישנה את העולם, והן מצליחות לשכנע את המשקיעים. אבל לא כל החברות מצליחות לממש את החלום, ואז נוצר מצב שיש חברות שהערך העיקרי שלהן הוא רק חלומות, ואחרות שהצליחו לממש את היעדים. כהשוק במצב של ריבית נמוכה, אין בעיה – אבל כאשר המצב משתנה, והריבית מזנקת, רמת הסיכון עולה, ואותן חברות שהחלו לפטר הן אלו שנפגעות. זה גם יותר מצב של שרשרת וגם חברות גדולות מוצאות הזדמנות לפטר עובדים מיותרים, וזה מה שקורה כעת".

מה צריכה להיות מידת המעורבות של הממשלה כדי לטפל בירידה במספר חברות ההזנק?
"ב-2016 קמו פה למעלה מאלף סטארט-אפים חדשים, ונשאלת השאלה כמה מהם קמו כי הכסף היה זול או שבאמת היה רעיון טוב מאחוריהם. אם היינו יודעים שיש ירידה בעיקר באותן חברות חלומות, ושהטובות נשארות – זה נטו טוב למשק, כי זה משחרר עובדים. אבל אנחנו לא רואים את זה, הירידה היא כוללת, בהיקף של 11 אחוז בחמש שנים. וזה מצב מדאיג כי אסור לשכוח שיש מערכת אקולוגית מאחורי חברות אלו: עובדים, קרנות הון סיכון, עורכי דין ועוד. ברור לנו שמעבר לסף הזה, כיום, אם יהיו פחות, הסכנה העיקרית היא התפרקות של המערכת האקולוגית התומכת, שגם צריכה כמות מינימלית של חברות.

כאשר חושבים על מדיניות, הדרג המדיני נותן מענה לבעיה כרגע ולא מכין תוכנית אסטרטגית. העולם כולו היום מבין שאפשר להקים עמקי סיליקון בכל מדינה ולא רק בסיליקון ואלי. ולכן התחרות על השקעות היא בין מדינות ולא רק בין חברות. וכאן הממשלה צריכה להכנס, להכין תוכנית לטווח ארוך שתשלב את כל הגורמים שעושים כל אחד עבודה יפה, כמו רשות החדשנות ואחרים, ולחבר ביניהם. רשות החדשנות למשל, לא קובעת למשל חוקי עבודה, היא לא יכולה להתערב במדיניות כלכלית. זה נקבע על ידי משרדים שונים, ואם לא תהיה מדיניות שרואה מלמעלה, זה לא ישתנה".

פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר משותף של מכון המחקר והמדיניות SNPI.

הפוסט מה גורם לירידה במספר הסטארט-אפים שנפתחים בכל שנה? הופיע ראשון באנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאמרים דומים

Back to top button