ad1
טכנולוגיה

כלכלה מבוזרת: דאו – אין, דאו ג'ונס – אאוט

הכלכלה המבוזרת הולכת וצברת תאוצה בעולם, עם התפתחות הטכנולוגיה המאפשרת אותה. מאמר זה עוסק בה ובמבנה הארגונים האוטונומיים המבוזרים.

אבל עוד קודם – מהי בעצם כלכלה מבוזרת? ובכן, זאת כלכלה מבוססת טכנולוגיית בלוקצ'יין, שמבוצעת באמצעות חוזים חכמים – ללא גורם אנושי מתווך. גורמים רבים משקיעים בה משאבים רבים, כי הם מבינים שלשם העולם הולך. הכלכלה המבוזרת מזכירה את המטבעות הדיגיטליים, שמבוססים עליה, אבל היא לא רק זה.

עתיד הכלכלה המבוזרת מתאפשר על ידי רשתות שנוצרו סביב פרוטוקולים קריפטוגרפיים, המהווים דרך חדשה לתיאום, מדידה ותגמול תרומה והשקעה של משתמש במערכות עסקיות מורכבות. שינוי זה מהווה פוטנציאל חדש לייצור הכנסות עבור יחידים, ומוביל לשינוי הולך וגובר בלכידת הערך בארגונים ממשתתפים ופעילים ברשתות קריפטו.

בניגוד למוסכמה של "לעבוד כדי להרוויח כסף", עתיד ההכנסה הוא מודל ה-"X-to-earn"- לשחק, ללמוד וליצור תוכן ואומנות כדי להרוויח כסף.

המנגנון הנדרש לתיאום ולתפעול הכלכלה המבוזרת הוא ארגונים אוטונומיים מבוזרים (DAOs), שיתאמו את הפעילויות בין המערכות הארגוניות. זה מה שיעצב את מערך העבודה העתידי.

ארגונים מסורתיים, ארגונים מבוזרים – ומה שביניהם

דגם הארגון המבוזר, הדאו, יחליף, בסופו של דבר, את הדגם המסורתי של ארגונים. בניגוד לארגונים המסורתיים, הדאו הוא ארגון רשתי, שתפקידי הליבה שלו מבוצעים אוטומטית, באמצעות אותם חוזים חכמים, והאנשים עושים את מה שהאוטומציה (עדיין) לא מסוגלת לבצע – למשל שיווק ופיתוח תוכנה. הבעלות והשליטה על הדאו הן משותפות, של כלל החברים בו.

כבר כיום פועלים מעל 4,000 ארגונים כאלה, שמנהלים מיליארדי דולרים, מספקים מוצרים ושירותים למיליונים ויוצרים דרכים חדשות לאנשים לייצר הכנסה. ארגונים אלה מנהלים פרוטוקולים קריפטוגרפיים, מבצעים השקעות הון, מספקים שירותים שמאפשרים מענקים ומאגדים אספני NFT למטרות השקעה או פילנתרופיה.

קיימים כמה אלמנטים המבדילים את ארגוני הדאו מארגונים מסורתיים: הם מאפשרים לפתח קשרים סימביוטיים יותר עם בעלי העניין והמשתתפים; מתפקדים ככלכלות פתוחות, שמעודדות צבירת ערך בכל מקום שבו ניתן כזה; אלה ארגונים גלובליים, ולפיכך לא מבוססים על גבולות גיאוגרפיים או משפטיים; והמבנה שלהם הוא, מטבעו, פתוח ואחראי, שקוף וחולק ערך עם המשתתפים שיצרו אותו.

לארגוני הדאו יש פוטנציאל מדהים לרתום את הכוח של רשתות מבוזרות ואת האינטליגנציה הקולקטיבית של אנשים, אבל הם צריכים כלי תוכנה טובים יותר

ארגוני הדאו, אותם ארגוני כלכלה פתוחה, מניעים את מגמת ה-X-to-earn, שתהפוך את העבודה לגמישה, גלובלית ופחות ממושטרת. כלכלה זו, כלכלת הקריפטו, תאפשר לאנשים להשתתף בכמה ארגונים כאלה ולהתאים זרמי הכנסה שונים ותשואה על בעלות. לדוגמה, מחזיקי אסימוני בעלות (משילות) עשויים להרוויח על ידי קבלת מענקים מפרוטוקולים פיננסיים, הכנסה פסיבית מאסימונים (טוקנים) ופעילות משחקית דוגמת Axie Infinity, או במשחקי P2E אחרים, שנועדו כדי להרוויח כסף.

מה עם המשרות? בעתיד החדש של העבודה, הן יהיו ארעיות ודינמיות יותר, המעבר בין עבודות יהיה פחות יקר, ההזדמנויות יהיו ברורות יותר, המשרות יצטמצמו ליותר יחידות אטומיות ברות תגמול, והעובדים בארגונים המבוזרים יוכלו, וכבר יכולים, לבחור לפעול כתורמי ליבה – משתמשים המסורים לפרויקט שהאינטרסים שלהם מתאימים באופן הישיר ביותר לארגון. לחילופין, הם יוכלו לפעול כמומחי תוכן, שנתפסים כמיקור-חוץ, נותני שירות לביצוע משימות שדורשות ידע פונקציונלי, כגון ניהול כספים, פיתוח תוכנה וניהול קהילה. החוזים החכמים יהפכו חלק גדול מפונקציונליות הליבה של ארגוני הדאו לאוטומטית, וישאירו עבודה היקפית יותר ומוגדרת היטב. בארגונים אלה יפעלו גם משתתפי הרשת, שמצדה צוברת כוח כשיש לה משתמשים רבים.

למד להרוויח – Learn to Earn

פעילות מתגמלת נוספת, הן לכלכלה והן למשתמשים, תהיה למד להרוויח (Learn to Earn). מדובר במודל חינוכי חדש, שבו אדם מקבל שכר על הוכחה שלמד משהו, במקום לשלם כדי ללמוד. הדבר אפשרי כשאדם לומד מיומנויות, ידע או מידע שנותנים ערך מוסף לרשת והרשת מוכנה לממן את הלמידה.

פרוטוקולים קריפטוגרפיים משלמים עבור משימות – עובדה שממריצה משתמשים לבצע פעולות ספציפיות על השרשרת. כשהם ישלימו את הפעולות הללו, הפרוטוקול יתגמל אותם. זה מצב של Win-Win: המשתמשים לומדים מיומנויות או שיטות חדשות לשימוש בתעשיית הקריפטו ומרוויחים עבורם אסימונים, והפרוטוקולים או הרשתות צוברים משתמשים חדשים ויוצרים אימפקט משמעותי.

ביזור - זה שם המשחק.

ביזור – זה שם המשחק. צילום: BigStock

מה עם המשקיעים, אלה שרגילים לא לדאו, אלא לדאו ג'ונס? גם הם יוכלו להיות חלק מהמשחק, ולהשקיע בהזדמנויות צמיחה גבוהות. זה יהיה קל, כי היכולת לקנות טוקנים, שבאמצעותם אפשר להשקיע, לא דורשת הרשאה – מה שפוטנציאלית יכול להפוך כל אחד למשקיע. לכן, הצפי הוא שההשקעות בעולם הכלכלה הפתוחה יהפכו למקור ההכנסה העיקרי של מספר הולך וגדל של אנשים. כמו בכלכלה המסורתית, לא כל השקעה תצמיח פירות, אבל לאנשים רבים תהיה גישה להזדמנויות שנשמרו בעבר למעטים.

קיימים, כמובן, גם אתגרים, לדוגמה פרטיות ואבטחה במעקב אחר המידע ברשתות הבלוקצ'יין, ואיתור כתובות וזהויות אישיות. עומס קוגניטיבי על המוח האנושי, שמטבעו הוא מוגבל – גם הוא מכשלה בכלכלה המבוזרת, שדורשת מאתנו תשומת לב מרבית ברוב שעות היום. ויש עוד שאלה: בכמה ארגוני דאו יכול אדם להשתתף באופן משמעותי בעת ובעונה אחת? ארגונים אלה אמנם מאפשרים לאנשים לבחור איך הם עובדים ולהתחבר לקהילה שתואמת את הערכים שלהם, אבל מצד שני, על ידי צמצום רוב העבודה ליחידות אטומיות ותמריצים כלכליים גרידא, אנחנו מסתכנים בצמצום המשמעות של אנשים לתגמולים ותו לא. אנחנו מסתכנים בהפיכת העבודה למשימות דיסקרטיות וחסרות משמעות, שבהן העבודה מצטמצמת לשירותי סחורות.

לסיכום, לארגוני דאו יש פוטנציאל מדהים לרתום את הכוח של רשתות מבוזרות ואת האינטליגנציה הקולקטיבית של אנשים, אבל הם צריכים כלי תוכנה טובים יותר. יידרשו כלים לתמיכה בממשל, בתיאום, בהערכת ביצועים, בתגמול, בדיון ובניהול מוניטין. מערכת מוניטין על רשת הבלוקצ'יין תוכל לנהל את התרומה של המשתמש לארגון המבוזר, לתגמל אותו כנדרש, על פי אבני דרך והערכת עמיתים, ולשמר את התרומה לפעילות הארגונית במטבע של מוניטין ומעמד בארגון. מדידה ותגמול של כל התרומות לרשת יביאו להקצאה מריטוקרטית יותר של משאבים – על פי היכולות והכישורים.

הכותבת היא יועצת חדשנות ומדיניות בלוקצ'יין בארגונים בינלאומיים.

ד"ר מילי פרי, יועצת חדשנות ומדיניות בלוקצ'יין בארגונים בינלאומיים.

הפוסט כלכלה מבוזרת: דאו – אין, דאו ג'ונס – אאוט הופיע ראשון באנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאמרים דומים

Back to top button