ad1
טכנולוגיה

"המשטרה אוספת מידע 'סתם' – יש לה כוח על הדרג הפוליטי"

"העובדה שבישראל אין כללים בהירים לגבי חוק הפרטיות, שאינו מעודכן, וכך נעשה שימוש בעייתי בנתונים אישיים של אזרחים, דוגמת נתונים רפואיים, יוצרת מצב שבו אנחנו הופכים להיות החצר האחורית של ניסויים בדטה בעולם. יש לסגור את פערי התפיסה ולחוקק חקיקה עדכנית לתחום הגנת הפרטיות, שאם לא כן, נמצא את עצמנו נסוגים אחורה בעולם שנע קדימה", כך אמרה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראשת תוכנית דמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה.

ד"ר שוורץ אלטשולר השתתפה בפאנל במסגרת כנס מאיר דגן לביטחון ואסטרטגיה 2022, שנערך היום (ד') במכללה האקדמית נתניה. את הפאנל, שנושאו היה טכנולוגיות מעקב – האם ניתן ליישב בין ביטחון הציבור וזכויות הפרט?, הנחה דרור גלוברמן, עיתונאי טכנולוגיה, ומגיש התוכנית נקסט והפודקאסט בזמן שעבדתם בקשת 12.

"מיסיונרית של פרטיות"

לדברי ד"ר שוורץ אלטשולר, "אני מיסיונרית – אולם לא פנאטית – של פרטיות. אנחנו רוצים לגדל את ילדינו בבטחה ובביטחון, וצריך לאזן בין פרטיות לביטחון. אין לנו ברירה אלא לעשות זאת. הבעיה היא שהזכות לפרטיות שינתה את פניה בשל התקדמות הטכנולוגיה. הזכות לפרטיות הפכה למשמעותית בעולם שבו אנחנו נעקבים ונמדדים, וגם רשויות החוק נאלצות לעבוד בתוך מטריצה זו".

"אלא שהפרטיות לא נמצאת לבד", אמרה. "המשטרה לא אוספת רק מידע נקודתי, אלא גם עושה מה שמכונה 'חיפוש בשחור', כלומר – אוספת מידע סתם, 'שיהיה'. תפיסה זו לא קשורה לפרטיות, אלא להפרדת הרשויות: למשטרה יש כוח יתר על הדרג הפוליטי. יש בידי המשטרה כמויות מידע שמסכנות את ממד הפרדת הרשויות".

"בעיה נוספת בתחום", ציינה, "קשורה לטשטוש שיש במושג מרחב ציבורי. טכנולוגיות המעקב השונות שמופעלות יכולות לחשוף סוגי מידע פרטי שונים, דוגמת 'תהילה נמצאת בארון', 'תהילה כועסת ועייפה' או 'תהילה עתידה לפשוע'. יש להבין שבמסגרת תפיסת הפרטי מול הציבורי, זה שיצאתי למרחב הציבורי לא אומר שניתן לחדור ולהפר את פרטיותי".

בהמשך דיברה ד"ר שוורץ אלטשולר על עולם המדיה החברתית. "יש להילחם ברשתות החברתיות כאילו אין משטרה ולהילחם במשטרה כאילו אין רשתות חברתיות. שני התחומים צריכים אסדרה והסדרה. עולם המדיה החברתית לא נותן לגיטימציה לאיסוף נתונים על ידי המשטרה", אמרה.

עוד היא ציינה כי "קבועי הזמן לחקיקה בישראל הם 10-15 שנים. זה יוצר מצב אנטי דמוקרטי. מערכות עין הנץ וסייפן מופעלות על ידי המשטרה מזה שבע שנים, בלי שהמחוקק נדרש להביע את עמדתו ודעתו על כך. טכנולוגיה איננה מילת קסם, יש בה טעויות והטיות ולא תמיד היא משיג את המטרה. המשטרה מסרבת לתת מידע על היקף ההפעלה ותרומת ההצלה של עין הנץ. משרד הבריאות עשה דבר גרוע יותר: מניפולציה על הנתונים – כך קבע בג"ץ. יש למנוע מצב של חשש לשחיתות ו-'יד רוחצת יד' במחשכים, בשל כך שחלק מהמוצרים שנמכרים, נעשה על ידי יוצאי מערכת הביטחון. צריך לסגור את פערי התפיסה בתחום".

רב ניצב בדימוס רוני אלשייך, לשעבר מפכ"ל המשטרה.

רב ניצב בדימוס רוני אלשייך, לשעבר מפכ"ל המשטרה. צילום: תמיר ברגיג, המכללה האקדמית נתניה

אלשייך: "בלי טכנולוגיות מתקדמות יד הפושעים תהיה על העליונה"

רב ניצב בדימוס רוני אלשייך, לשעבר מפכ"ל המשטרה, התראיין במסגרת הכנס לאנשים ומחשבים – ראיון שניתן לקרוא במלואו כאן. לדברי אלשייך, "הפעלת סייפן של NSO – תוכנה שהיא גרסה 'מוחלשת' של פגסוס – על ידי משטרת ישראל הייתה ועודנה פעולה מוצדקת לחלוטין. חלק ניכר מהפשיעה בעולם הפיזי עובר לרשת, ולכן, בלי הפעלה של טכנולוגיות מתקדמות, משטרת ישראל תהפוך ללא רלוונטית וידם של הפושעים תהיה על העליונה. בלעדי סייפן, הפושעים היו מנצחים".

עוד הוא אמר כי "בכל הקשור לשמירה על הפרטיות, המשטרה מנסה ללכת לאור תקנות ה-GDPR של האיחוד האירופי, עם רצון לאזן בין יעילות תפקודית לשמירת הפרטיות. הנושא של הפרטיות פרוץ מאוד. כולנו רוצים לשמור על הפרטיות, אבל אבוי אם לא יהיה למדינה כוח ואבוי אם יהיה לה יותר מדי כוח".

ד''ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראשת תוכנית דמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה.

הפוסט "המשטרה אוספת מידע 'סתם' – יש לה כוח על הדרג הפוליטי" הופיע ראשון באנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאמרים דומים

Back to top button