ad1
טכנולוגיה

המבקר: המשטרה נכשלת במאבקה בפושעי ובפשיעת סייבר

למערך המשטרה שמטפל בעבריינות סייבר אין תפיסת הפעלה עדכנית, אין כוח אדם מיומן בתחום, אין אמצעים טכנולוגיים הנדרשים לביצוע עבודתו בשלמותה ואין תוכנית למלחמה בתופעת הכופרות – כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, שהוגש היום (ג'). ואם זה לא מספיק, הנה עוד שני ממצאים עגומים: הציבור לא מאמין בטיפול של המשטרה בעבירות סייבר, ולכן לא מדווח עליהן, ולמשטרה חסרים 350 מיליון שקלים למאבק במרחב הקיברנטי.

הדו"ח המתפרסם היום הוגש לוועדה לביקורת המדינה בכנסת בפברואר השנה, אולם כיוון שזו לא התכנסה מאז, עקב המאבק שבין הקואליציה לאופוזיציה, המבקר, מתניהו אנגלמן, החליט לפרסם חלקים לא מסווגים ממנו.

אנגלמן כותב בדו"ח כי "הנגישות של המרחב המקוון והמאפיינים הייחודיים שלו הגדילו את היקף הפשיעה והטרור המתרחשים בו, והפכו אותו לכר פורה ונגיש לביצוע עבירות פליליות. נוצרו בו איומים חדשים, המאתגרים את מערכות אכיפת החוק. אלה חושפים את המשתמשים למגוון פגיעות וסכנות אפשריות של עבריינות סייבר, ובהן עבירות נגד קטינים, עבירות הונאה וגניבת מידע וממון, סחר אסור באמצעי לחימה ובסמים, תקיפת מחשבים ורשתות תקשורת ומניעת גישה אליהם, והסתה לאלימות ולפשעי שנאה".

על פי הממצאים, 87% מנפגעי עבירות סייבר בישראל ב-2019 – כ-200 אלף איש – לא דיווחו למשטרה על העבירות שבוצעו נגדם. יש להם יסוד מוצק לכך: ב-90% מתיקי החקירה בפשעי סייבר שנפתחו בשנים 2018-2020 לא הוגשו כתבי אישום. הנתונים משתקפים בחוסר שביעות הרצון של האזרחים מטיפול המשטרה בעבריינות אונליין: מחצית מהם לא היו מרוצים מהטיפול ו-84% הביעו חוסר שביעות רצונם מגישת המשטרה. לפי נתונים מ-2020, יותר ממחצית (51%) מהאזרחים אמרו שאם הם ייפגעו מפשיעה ברשת, הם ידווחו על כך לגורמים חוץ-משטרתיים, או לא ידווחו על כך כלל.

סגירה סיטונית של תיקי עבירות סייבר

הנתונים מראים שיותר מ-25% מ-36,009 התיקים שפתחה המשטרה בשנים 2018-2020 ש-"קשורים לאינטרנט" נסגרו על הסף; 75% מיתר תיקי החקירה נסגרו (19,253 מ-25,707 תיקים), רובם (כ-63%) בעילת על"ן (משלא נמצא מי שביצע את העבירה או כשאין חשד לזהותו); הטיפול בתיקי החקירה הללו נמשך רק עד 10 ימים, ורוב התיקים נסגרו בתוך פחות מחודש. זאת, על אף שחל זינוק של 250% במספר תיקי החקירה שהמשטרה פתחה על אירועי סייבר בין השנים 2016 ל-2020 – מ-2,506 ל-8,821 תיקים.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: דוברות מבקר המדינה

לפי המבקר, למשטרה נדרש תקציב כולל בסך 350 מיליון שקלים להקמת מערכת היתוך מידע, להצטיידות טכנולוגית מקיפה ולהעסקת יועצי סייבר מקצועיים. הוא מציין ש-"תקציב זה טרם הוקצה".

עוד קובע אנגלמן שהמשטרה כושלת בהתמודדות עם פשיעת הכופרות. "למרות גידול של 150% בפשיעה בתחום בעולם, בהיקף של 20 מיליארד דולר ב-2020, והנזק הכלכלי הכבד שנגרם למשק הישראלי, במאות מיליוני שקלים – המשטרה לא גיבשה תוכנית להתמודדות עם תופעת פשיעה ייחודית זו", צוין.

"מרכז הסייבר הארצי בלהב 433", מוסיף המבקר, "פועל תחת מחסור בכוח אדם מיומן ובאמצעים טכנולוגיים מתאימים. מצבת כוח האדם במרכז מצויה בתחלופה גבוהה: שני קציני משטרה, שני סטודנטים וחמש בנות שירות לאומי".

האינטרנט כמרחב ללא שליטה והגנה

"תמונת המצב המודיעינית מעלה שהאינטרנט הוא מרחב שבו אין למדינה שליטה, והיא לא מצליחה להגן על האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלה ושל תושביה, לרבות בהיבטי הביטחון האישי והפרטיות", קובע המבקר. עוד הוא מציין ש-"יש פערי שיתוף פעולה עם גופי ביטחון ומערך הסייבר הלאומי: הגם שיש צורך מודיעיני ומבצעי במיסוד שיתוף הפעולה בין המשטרה ובין גופי מערכת הביטחון, בדגש על קהיליית המודיעין, אין ממשקי עבודה קבועים בין הגופים".

היבט נוסף שאנגלמן מעלה בדו"ח הוא מה שהוא קורא "פערי התמודדות עם תקיפות דיגיטליות מורכבות". "הידע המקצועי הקיים כיום במשטרה משמש בעיקר לחקירת תיקי עבריינות פשוטים יחסית, תקיפות פישינג וסחיטה מינית ברשת", הוא כותב. "אך עלו פערים בדבר יכולת החוקרים להתמודד עם תקיפות דיגיטליות מסוימות". עוד קובע אנגלמן כי "קיים מחסור ניכר בציוד בסיסי ומתקדם ביחידות הסייבר והזירה הטכנולוגית, שלא עומד בהלימה עם תוכניות הרכש של המשטרה. המחסור באמצעים הללו פוגם ביכולת האיסוף המודיעינית ובאמצעי התקיפה לסיכול פשיעת סייבר, ומקשה על החוקרים לאתר פעילות עבריינית במרחב המקוון ולהתחקות אחריה. בהיעדר אמצעים טכנולוגיים, מתקשים מערך הסייבר ויחידות הזירה הטכנולוגית למצות ראיות דיגיטליות בכלל האירועים".

האם המשטרה תשתפר בעקבות הדו"ח?

האם המשטרה תשתפר בעקבות הדו"ח? צילום: BigStock

המבקר קורא "להסדיר את חוקיות המאבק בפשיעה המקוונת. החקיקה הקיימת לא מספקת מענה שלם ומעשי לאיום במרחב המקוון ואינה מותאמת להתפתחות הטכנולוגית המהירה. יש צורך לתת כלים אפקטיביים לגורמי אכיפת החוק בפעולתם מול פשיעת סייבר".

לסיום כותב אנגלמן כי "מומלץ שהמשטרה תבחן את הדרכים להשלמת הפערים הנוגעים למומחיות הנדרשת בתחומי הסייבר לביצוע משימות מודיעין, חקירות ומבצעים במסגרת הטיפול בעבריינות במרחב המקוון. יש עלייה תלולה של מאות אחוזים בהיקף העבריינות במרחב המקוון בישראל ובחו"ל. העבריינות המקוונת מסכנת את הפרט, את הציבור הרחב, את המסחר המדינתי והגלובלי ואף את ביטחון המדינה. היא עלולה לאיים על חיי אדם, על שלומם של נשים, של גברים ושל ילדים, והיא פוגעת בקניינם ובפרטיותם".

תגובת המשטרה

בתגובת המשטרה נכתב כי היא "מקדמת בשנתיים האחרונות ציר לטיפול מניעתי הבא לידי ביטוי בהגברת המודעות של אזרחים להגנה מפני עבריינות סייבר. בכוונתה לוודא שתוצא הודעת ריענון ליחידות השטח לגבי סימון תיקי עבריינות במרחב המקוון כ-'קשורים לאינטרנט'. היא תבחן את האפשרות לפתח כלי שיתריע על תיקים הקשורים לסייבר, ותבחן פלטפורמה מתאימה להיתוך כלל המידע המודיעיני והחקירתי בתחום עבריינות הסייבר, שתסייע למרכז הסייבר הארצי".

"המשטרה פועלת לאיתור כלים טכנולוגיים שיסייעו בהתמודדות עם עבריינות סייבר", צוין.

התגובה מתייחסת לאחד מאירועי הסייבר הבולטים בשנה האחרונה – המתקפה על בית החולים הלל יפה, ומציינת כי "התקיים בה שיתוף פעולה בין המשטרה לגורמים אחרים, ועל בסיסו עתיד להתגבש מתווה לאומי לטיפול באירועי כופרה".

עוד נכתב כי "שיפורי הטכנולוגיה והפשיעה במרחב הסייבר משתנים במהירות ומחייבים דינמיות ויצירתיות בהתמודדות עימם. ב-2021 אישר המפכ"ל הקצאת 22 מיליון שקלים להתעצמות טכנולוגית בסייבר לשנת העבודה 2022 כמענה ראשוני. המשטרה מכירה בעובדה שיש להמשיך ולהקצות משאבים לצרכים הטכנולוגיים הרבים הנובעים מהאתגרים הייחודיים בהתמודדות עם הפשיעה בזירה זו".

"ההתמודדות עם כלל האתגרים הנוגעים לעבריינות סייבר מחייבת מענה מערכתי, לרבות שינוי ארגוני של מערך הסייבר המשטרתי וביצוע הכשרות מקצועיות מתאימות", מציינת המשטרה.

ליקויים רציניים בפעילות המשטרה נגד עבירות סייבר. לתשומת לב המפכ"ל, קובי שבתאי.

הפוסט המבקר: המשטרה נכשלת במאבקה בפושעי ובפשיעת סייבר הופיע ראשון באנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאמרים דומים

Back to top button