ad1
טכנולוגיה

הטכנולוגיה צריכה להוביל את המצוינות הפדגוגית

הסכם השכר שנחתם עם הסתדרות המורים ואפשר את תחילת שנת הלימודים כולל כמה סעיפים שמדברים על מצוינות פדגוגית וחדשנות במערכת החינוך, כחלק משיפור מעמד המורה. המצוינות הפדגוגית הזו מבוססת על הטכנולוגיה, שכבר משולבת במידת מה במערכת החינוך, אבל עד היום לא זכתה לתשומת הלב שהיא ראויה לה.

גם השנה, כמו בשנים הקודמות, אנחנו נחשפים לאיים של מצוינות ברשויות מקומיות ובבתי ספר שונים, בחינוך הטכנולוגי וביוזמות עצמאיות של מורים, שמצעידים את בתי הספר שלהם קדימה. החדשנות הזו מתחילה בחינוך הטכנולוגי, שמאז הקורונה זוכה לעדנה וכבר לא נחשב לחצר האחורית של מערכת החינוך, כפי שהוא היה במשך שנים רבות.

בראיון עם מוהנא פארס, ראש מינהל החינוך הטכנולוגי וסמנכ"ל במשרד החינוך, הוא ציין שגם השנה נרשם גידול בביקוש ללימודי מקצועות הטכנולוגיה וההיי-טק, ונפתחו מגמות חדשות מוכוונות היי-טק ומחשבים בבתי ספר שונים. באמצעות הטכנולוגיה, התלמידים יכולים ללמוד טוב יותר בכלל, ובפרט ללמוד את מקצועי העתיד, כגון רובוטיקה, תכנות ומחשבים. כשיגיע זמנם של התלמידים לצאת לשוק העבודה, זה ודאי יסייע להם להשתלב בענף ולצמצם את המחסור הכרוני בכוח אדם שקיים בו.

הלימודים של מקצועות אלה נלמדים לא רק בבית הספר התיכון, אלא גם קודם, לעתים אף בגיל הגן. זאת, מתוך תקווה שכאשר הילדים הללו יגדלו ויגיעו לבית הספר התיכון, הם יבחרו ללמוד במגמות המדעים והטכנולוגיה. בנוסף, החשיפה למקצועות אלה ולימודם הם המנוע שמאיץ את התלמידים הצעירים למצוינות, ומעורר את החשיבה ליזמות, להתמודדות עם אתגרים ולהגשמת חלומות. כל אלה הם הבסיס של תעשיית הסטארט-אפים המפוארת, שבזכותה מדינת ישראל נחשבת לאומת הסטארט-אפ.

אולם, לא לעולם חוסן: מצבה של מערכת החינוך בעשורים האחרונים, ובפרט בשנים האחרונות, מעורר דאגה שהצ'ק פוינט או המובילאיי הבאה כבר לא תהיה מישראל, שבהעדר חינוך טוב לטכנולוגיה וכוח אדם שיגיע מאותה מערכת חינוך, לא יוקמו כאן עוד חברות פורצות דרך ומצליחות עולמיות כגון אמדוקס ומלאנוקס. לכן נוצרה תחושת החירום בשיח עם המורים.

הסרת חסמים לכניסה לענף ההיי-טק

הפדגוגיה החדשה, מבוססת הטכנולוגיה ומוכוונת ההיי-טק, נועדה גם להסיר חסמים בכל מה קשור לתנאי הסף לכניסה לענף. החסם העיקרי הוא עמידה בבחינות בגרות חמש יחידות ומעלה במגמות טכנולוגיות, והוא סינן לא מעט תלמידים שיכולים היו להשתלב בהיי-טק אם הוא לא היה קיים. הסרת החסם יכולה לעשות טוב לענף, שלא בכל המקצועות בו נדרש ידע ברמה של חמש יחידות בגרות.

כבר מהשנה יוכלו תלמידי התיכון לבחור מגמות טכנולוגיות ולהיערך לשלוש יחידות בגרות, עם אפשרות להרחיב לחמש. המחסור בעובדים בכל מגזרי הטכנולוגיה והחדשנות כולל מנעד רחב של מקצועות שלא דורשים רק גאונים ובוגרי 8200, ויכולים להעסיק בוגרים של מסלולים טכנולוגיים עם פחות יחידות לימוד, ושל מסלולים אחרים. המהלך נועד גם כדי לצמצם את הפערים בהזדמנויות של תלמידי הפריפריה, המגזרים הערבי והחרדי ועוד, להיחשף לחדשנות. דגש מושם גם על התלמידות, מתוך כוונה להגדיל את שיעור הלומדות את המקצועות הטכנולוגיים, מה שיכול להביא להגדלת שיעור הנשים בהיי-טק.

במציאות שבה החברה הישראלית מתנהלת כיום, במצב של חוסר יציבות ממשלתית והעדר יכולת לתכנן לטווח ארוך, לא ניתן להגשים את המצוינות אצל המורים במערכת החינוך עד הסוף

אבל, חשוב להבהיר ולהפנים שמה שנעשה הוא טיפה בים, וכדי לממש את הרצון של הממשלה לחולל שינוי במערכת החינוך דרך שיפור מעמד המורה נדרשת תוכנית לאומית ארוכת טווח ומתוקצבת במידה מתאימה, שתאפשר למורים ליישם את החדשנות, ללמד את התלמידים לחשוב ולחקור באמצעות הטכנולוגיה, ולמצב את עצמם כמנטורים במקום כמעבירי חומרי לימוד שאותם התלמידים נדרשים לשנן. המורה צריך להיות המנטור של הכיתה, המכוון, המדריך ובעיקר הדמות החינוכית, שמשפיעה על הילדים ומנתבת אותם למקצועות המחר.

מעבדת הדמיון

על מערכת החינוך משפיעים לא רק גורמים פנימיים, כי אם גם ארגונים חיצוניים לה, כגון קרן אתנה, שמפעילה פרויקטים שונים. אחד מהם הוא מיזם מעבדת הדמיון, שהקרן, בראשותו של אורי בן ארי, הביאה לארץ ומיישמת אותו בכמה בתי ספר. מעבדת הדמיון היא כיתת העתיד, שבה הקירות מתחלפים במסכים אינטראקטיביים, והלוח והגיר מפנים את מקומם לתלת ממד, לכלים שמאפשרים לתלמיד ללמוד על תקופה מסוימת באמצעות חוויה שלה, כאילו הוא ממש חי בימי הביניים או בתקופת בית שני. מי שנחשף לטכנולוגיה הזו מבין שלשם הולך העולם, ומה שצריך כעת הוא יצירת תוכנית אב, שתכלול אותה, כחלק מהשינוי שאליו צריכה מערכת החינוך לצעוד.

אולם, למרבה הצער, היוזמה של קרן אתנה, כמו יוזמות אחרות במערכת החינוך, היא אי בודד. או, כמו שאומר השיר, אי ירוק בים. במציאות שבה החברה הישראלית מתנהלת כיום, במצב של חוסר יציבות ממשלתית והעדר יכולת לתכנן לטווח ארוך, לא ניתן להגשים את המצוינות אצל המורים במערכת החינוך עד הסוף. אי אפשר לעשות זאת כל עוד הטכנולוגיה היא אמנם חלק מהפדגוגיה במוסדות החינוך, אבל לא בכל המערכת. בשביל זה צריך תוכנית ממשלתית וצריך תקציב.

שתהיה שנת לימודים מוצלחת ופורייה לכל התלמידים.

חינוך להיי-טק - כבר מגיל מוקדם.

הפוסט הטכנולוגיה צריכה להוביל את המצוינות הפדגוגית הופיע ראשון באנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאמרים דומים

Back to top button