ad1
טכנולוגיה

החרם על מכירת ציוד לייצור מעבדים לסין ישפיע על כולנו

כנראה שאם תשאלו אנשי חומרה מובהקים מה מניע את ההתקדמות הטכנולוגית, גם הם יאמרו שזה שוק התוכנה. אי אפשר לברוח מכמות האפליקציות שכל ארגון גדול מייצר כיום לשימוש פנימי וחיצוני. אי אפשר להתעלם מכך שהשימוש ברשתות החברתיות רק הולך וגובר, ולא משנה מה אומרים, ולא משנה כמה מדברים על הכזבים והרשע הלא מעטים שמפיצים דרכן. זה עוד לפני שמכניסים לדיון את הענן, ששולט בכל היבט של החיים שלנו, בין אם אנחנו עיתונאי שיושב מול המקלדת בבית או מנהלן IT בארגון ענק, שצריך לפתוח משתמש חדש עבור עובד שבכלל יושב במדינה אחרת וזקוק לגישה ליישומים שבהם משתמש הארגון.

אבל, בסופו של דבר, כדי שהמים יישטפו בעוצמה מהברז באמבטיה, צריך מערכת של צינורות שיביאו אותם לשם, עם איזונים ולחצים שונים על המערכת. או, בתרגום לטכנולוגית: בסוף כל סרט שרואים בשירות סטרימינג, למשל – ולא משנה אם זה נטפליקס, דיסני פלוס או אחר – יש מעבד. ואולי, בעצם, בהתחלה.

אז לכאורה, החומרה איבדה מזוהרה, אבל בלי יסודות אי אפשר לבנות כלום, וגם אם מערכת מחשוב היא לא רק מעבד, כנראה שזה עדיין הפרט הכי חשוב בכל אחת מהן. בדרמטיות, שנדרשת כאן, אפשר לומר שבלי מעבדים אין טכנולוגיה.

ייצור המעבדים בסין והבעיה שהוא נתקל בה

בסין הבינו את זה עוד לפני שארצות הברית הפעילה את החרם הכלכלי שלה על המדינה בגלל חששות הריגול המוצדקים או לא. הממשל בבייג'ינג ניסה להניע כבר לפני כמה שנים ייצור מעבדים מקומי באמצעות חברות ממשלתיות, מתוך הבנה שסגירת הברז הזו יכולה לעצור את כל התנועה הטכנולוגית במדינה. כיום יש חברה מרכזית אחת בסין שמייצרת מעבדים – SMIC, ולידה עוד כמה קטנות.

אלה אמנם לא חברות שיכולות להתמודד עם מה שמציעות יצרניות המעבדים המובילות בשוק, אינטל ו-AMD – לא מבחינת יכולות, לא מבחינת ביצועים ובטח שלא מבחינת טכנולוגיות ייצור. טוב, AMD מייצרת ב-TSMC, אולם גם החברה (הטייוואנית) הזו יודעת מזמן שלא כדאי להתעסק עם הממשל המחרים, שמושל על המדינה החזקה ביותר בעולם, ולו כלכלית. אבל כמו שאדם מורעב בדרך כלל מוכן לאכול הכול, זה היה סוג של נחמת עניים עבור סין, שיודעת להתקדם מהר מאוד ברגע שמחליטים שם לתת גז.

אם הלחץ על ASML מצד ממשל ביידן יצליח, לא בטוח שלשוק הסיני תהיה תשובה, כי הממשל מפעיל במקביל לחץ דומה גם על חברות יפניות שפועלות בתחום, כמו ניקון

אולם, נותרה לסינים בעיה אחת: כדי לייצר את המעבדים צריכים מכונות ייצור לשוק המעבדים, ובשוק הסיני ייצור המעבדים מבוסס – נו, איך לא – על מכונות ליתוגרפיה של יצרנית אמריקנית בשם ASML. זה לא שיש להם הרבה ברירות ריאליות: נתח השוק של החברה הזאת עומד על 95%.

המכונות הנוכחיות של החברה, שכל יחידה שלהן עולה מעל 150 מיליון דולר, מציעות ציוד ייצור מעבדים שמבוסס על טכנולוגיית EUV – שימוש בתאורת אולטרה-סגול קיצונית. אלה לא המכונות שבהן משתמשים בסין. את אלה הממשל האמריקני כבר מזמן עצר.

עכשיו מנסים בוושינגטון ללחוץ על ASML להפסיק למכור לסין גם מכונות שמשתמשות בתהליכים הישנים יותר, המבוססים על כלי DUV – תאורת אולטרה-סגול עמוקה. אם זה יצליח, לא בטוח שלשוק הסיני תהיה תשובה, כי הממשל מפעיל במקביל לחץ דומה גם על חברות יפניות שפועלות בתחום, כמו ניקון.

אם זה יצליח לממשל האמריקני, קשה לדעת מה יקרה לשוק הטכנולוגי הסיני. ב-SMIC התכוונו להשקיע השנה 11 מיליארד דולר בהגדלת תכולת הייצור של מכונות DUV, אבל אם לא יהיה ממי לקנות – מה בדיוק הם יעשו?

יכול להיות שבסופו של דבר ילמדו שם גם לבנות מכונות ייצור, ויש להניח שהם מנסים לעשות זאת ממש ברגעים אלה. גם הם יודעים שבלי מעבדים אי אפשר. הצלחה של החרם האמריקני תשים את הסינים במצב כמעט בלתי אפשרי, ובגלל מקומה המרכזי בייצור המכשירים שפועלים על אותם מעבדים, כולנו צריכים לחשוש מהרגע שזה יגיע.

מה יעלה בגורל ייצור המעבדים בסין?

הפוסט החרם על מכירת ציוד לייצור מעבדים לסין ישפיע על כולנו הופיע ראשון באנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאמרים דומים

Back to top button