ad1
טכנולוגיה

"הביג דטה – מנוע צמיחה לרפואה הקלינית"

"תהליכי הפיכת הנתונים למידע והטיפול בביג דטה הולכים ומתעצמים בעולם הבריאות. מערכת הבריאות עומדת בחזית הטכנולוגיה וכל הסימנים מעידים כי השימוש במידע רק ילך ויגדל. הביג דטה משמש מנוע צמיחה לרפואה הקלינית", כך אמר ד"ר אוהד הוכמן, מנהל המרכז הרפואי בני ציון בחיפה.

ד"ר הוכמן דיבר בכנס The Future of Digital Health, שנערך היום (ה'), בהפקת אנשים ומחשבים. את האירוע הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ונושאו היה מרכזיות הנתונים בעולם הרפואה.

לדברי ד"ר הוכמן, "במסגרת הטיפול במידע, צברנו במרכז הרפואי בני ציון המון נתונים אודות קבוצות אוכלוסייה מגוונות. מדובר במידע היסטורי בן יותר מ-15 שנים. המניע לאיסוף הנתונים הוא ההכרה שהשימוש בדטה ובביג דטה מביא לשיפור השירות לחולים, ומהווה כלי לצמצום פערים ולייעול תהליכי העבודה. מדובר בפוטנציאל קיים – אולם הוא לא מנוצל".

ניר מקובר, אחראי מערך הדטה בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות.

ניר מקובר, אחראי מערך הדטה בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות. צילום: יח"צ

ניר מקובר, אחראי מערך הדטה בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות, דיבר על פרויקט כנרת, ש-"מאגד ומאגם מידע מכלל התהליכים בבתי החולים הממשלתיים. הוא מנגיש את המידע בצורה אחידה, וכך הוא מאפשר לבנות מודלים על בסיס תקן בינלאומי למחקר, ומאפשר להבין מה בוצע". מקובר ציין ש-"המידע האגוד נמצא בענן, באופן נגיש, מייתר חלק מעבודת בני אנוש תומך במערכת הבריאות ומסיר חסמים".

"איסוף המידע", אמר, "נעשה לפי תקן בינלאומי שצבר תאוצה בשנתיים האחרונות. הרעיון הוא שכל מערכת מנהלת מידע, קודים ותהליכים שונים, ואז, על בסיס תקן OMOP, אנחנו אוספים את כל המידע, ממפים ומנתחים אותו, ואז מכניסים אותו לתוך מודל מבני סמנטי. כך הוא מהווה בסיס להנגשה לחוקרים ולסטארט-אפיסטים בעולם הבריאות".

לדבריו, לפני הכניסה לפרויקט "הבנו שיש כמה אבני נגף שהביאו לכך שהקפיצה שאותה אנחנו רוצים ושלה אנחנו מייחלים טרם קרתה, שהמידע לא טופל לעומק עד היום. האחת – תהליכי עבודה. מדובר בתהליך ארוך, בן תשעה חודשים, מהרגע שבו צץ במוחו של חוקר רעיון ועד לביצוע המחקר. בדרך יש חסמים רבים שעלולים להפיל את התהליך. החסם השני הוא התשתיות הטכנולוגיות בבתי החולים. עד באחרונה הן לא יכולות היו לשאת את המחקרים הכרוכים בהפעלת יכולות בינה מלאכותית. עוד חסם הוא שלא היה כוח אדם מתאים למיזם, כי ארגוני בריאות נועדו לטפל בחולים, לא במידע". הוא ציין ש-"הסוגיה הכי גדולה היא המידע. המידע הרפואי לא נגיש ובנוסף, הוא ייחודי לכל ארגון בריאות. המצב נדמה כמו ניסיון להפעלת מגהץ בבית המלון בחו"ל, כאשר התקע אינו תואם לשקע. עוד חסם הוא השוני בתהליכי העבודה בין ארגוני הבריאות: כאשר מידע עובר מבית חולים אחד למשנהו, המידע הופך ללא נגיש, וקשה לפרש אותו. זו אבן נגף הכי גדולה בתהליך".

לסיכום אמר מקובר כי "אנחנו מעלים את המידע לענן בצורה מוקפדת, תוך הקפדה על עקרונות אבטחת המידע, הגנת הפרטיות וההלימה לרגולציות בתחום. הבאנו את ישראל להיות על המפה: אנחנו חברים ברשת בינלאומית למחקר ולשיתופי פעולה. הפכנו את ישראל למרכז מחקר, שמזמין אליו מחקרים וחוקרים מהעולם. הבאנו לקיצור הזמן של מימוש פרויקטי מחקר מתשעה לשלושה חודשים. יש לנו יכולת לפתח מודל לימוד מכונה, לתקף מודלים עם שאלה מוכנה ולהביא למצב שבו המטופל והמטפל מקבלים מידע איכותי למחקר, מבוסס בינה מלאכותית. אני קורא לכל הגורמים הרלוונטיים להצטרף למסע שלנו".

ד''ר אוהד הוכמן, מנהל המרכז הרפואי בני ציון.

הפוסט "הביג דטה – מנוע צמיחה לרפואה הקלינית" הופיע ראשון באנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאמרים דומים

Back to top button