ad1
טכנולוגיה

האם העולם הולך לכיוון Low-Code?

Low Code היא, למעשה, טכנולוגיה חדשנית לפיתוח אפליקציות ותוכנה, שמאפשרת עבודה ללא פיתוח קוד באופן ידני, וכך דורשת פחות "להשקיע מאפס". בגרטנר גורסים, שעד שנת 2024 יפותחו כ-70% מהאפליקציות על פלטפורמת Low Code.

פגשנו לראיון משותף את דוד שולמן ממנדיקס, פתרון ה-Low-Code המוביל היום בעולם, ואת עמית דובר, משנה למנכ"ל קבוצת יעל (Yael), המשווקת את הפתרון בישראל, לכמה שאלות מהותיות על הכיוונים שאליהם הולך השוק בתחום הזה.

למה דווקא עכשיו יש סוג של "בום" לכיוון Low-Code?

דובר: "כמעט כל גופי האנטרפרייז היום בעולם עוברים תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, שחלק גדול מהם מבוססים על פיתוח אפליקציות – אפליקציות פנים ארגוניות כמו גם ערוצי התקשרות עם לקוחות שעוברים כולם להיות דיגיטליים, מהשירות של הבנקאי ועד הקופאית בסופר. כל זה מייצר צורך גלובלי אדיר בפיתוח אפליקציות. בפועל, ארגוני אנטרפרייז לא עומדים בקצב הדרישה של השוק.

"תוסיף לזה את המחסור האדיר במפתחים שקיים גם ככה כבר כמה שנים, ותקבל פער לא נורמלי בין הדרישה לבין יכולת השוק לענות עליה. הביזנס והטכנולוגיה במרדף אינסופי".

איך Low Code פותרת את זה?

שולמן: "Low-Cod הוא ממש טיפול נמרץ לכל הסיפור הזה. הוא מביא מענה של פיתוח מהיר פי 10 של אפליקציות, לצד היכולת להכשיר לצורך עבודת הפיתוח גם אנשים שאינם מפתחים מקצועיים. בעלי תפקידים בארגון, שבעזרת הבנה עסקית בלבד ופלטפורמת Low-Cod, יצליחו להשתלט על עבודת הפיתוח. הטכנולוגיה הזו יוצרת סטנדרטיזציה ארגונית שמורידה את התלות בבעלי מקצוע שמחזיקים אצלם המון ידע ופתאום מחליטים לעזוב. זה מוריד הרבה לחץ מההנהלה. היופי בזה, בנוסף, שזה גם יוצר שפה משותפת בין הגורמים בצד העסקי לבין הצד הטכנולוגי. שהרי המפתחים הבכירים יישארו תמיד בעמדת-על של פיקוח על כל התהליך".

איך הדבר הזה הולך לשנות את חייהם של מנמ"רים, בעיקר אלה שבארגונים לא טכנולוגיים המבוססים על שפע טכנולוגיה, כמו בנקים וגופים פיננסיים, גופי בריאות, אוניברסיטאות וכיו"ב?

דובר: "אנחנו צופים שהחיים שלהם יהפכו לפשוטים הרבה יותר. הרבה לחץ הולך לרדת מכתפיהם בזכות Low-Code. מילת המפתח היא Time-to-Market. מהירות הפיתוח גדלה ועלות הפיתוח מצטמצמת, כל זה יקצר לארגונים משמעותית את זמני הפיתוח, ומכאן – יתרום לצמצום הפער בין הדרישה העסקית לבין היכולת הטכנולוגית לספק סחורה בזמן. מדובר בחדשנות ודינמיות של טרנד עולמי. השוק הגיע לשלב חשוב של בשלות, ואנחנו מציעים לו שינוי שהוא חשוב ותפיסתי. זהו שינוי פרדיגמה, והאתגר שלנו הוא גם כזה של 'חינוך שוק' ושינוי צורת חשיבה והרגלי עבודה".

ומה מנדיקס וקבוצת יעל מציעות פה לשוק הישראלי? 

שולמן: "הפתרון של מנדיקס נחשב היום למוביל בעולם. זה על פי גרטנר ופורסטר כאחד, שציינו את היתרונות הבולטים של הפלטפורמה. אחד המרכזיים בהם הוא ה'אוניברסליות' של מנדיקס.

ונדורים גדולים רבים מרחיבים את האקו-סיסטם שלהם, באופן שמותאם להם ספציפית. האוניברסליות של מנדיקס מאפשרת לו להתחבר לכל סביבה ולכסות ספקטרום רחב של מקרים, ממערכות ליבה של גופים גדולים ועד לאפליקציות הכי פשוטות.

"בנוסף, ההטמעה של מנדיקס, שיודע לרוץ בכל סביבה אפשרית, הופכת קלה ונוחה במיוחד. הוא יודע לרוץ על כל סוג של ענן ציבורי, על ענן פרטי או שילוב סביבות, כמו בבנק שמצד אחד יש לו נכסים רגישים אותם הוא רוצה להשאיר בצורת On-Prem ואלה שפחות מסוכן לחשוף, ויהיו בענן".

דובר: "במנדיקס העולמית החליטו לפני כשנה להשקיע בשוק הישראלי ולייצר נוכחות מקומית שכוללת צוותי מכירות וצוותים טכניים. הפתרון שלה מוביל היום את השוק ומייצר ערך כל כך משמעותי עבורו ופתרון של קושי אדיר, שאין היום כמעט ארגון בישראל שלא מתמודד איתו. שילוב הכוחות עם מנדיקס הוא מבחינתנו פעילות אסטרטגית חדשה. הפתרון החדשני והחכם של מנדיקס יחד עם ההבנה שלנו בטרנספורמציה דיגיטלית ובאינטגרציה של פתרונות ועולמות, יאפשרו לנו להציע לשוק הישראלי פרויקטים שהם מתקדמים בכמה צעדים ממה שאפשרי היה עד היום".

מימין: עמית דובר, משנה למנכ"ל קבוצת יעל, ודוד שולמן ממנדיקס.

הפוסט האם העולם הולך לכיוון Low-Code? הופיע ראשון באנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאמרים דומים

Back to top button