ad1
טכנולוגיה

האם היעדים של הממשלה לענף ההיי-טק נכונים?

מחקר שנערך באחרונה ועסק במיומנויות הנדרשות להיי-טק מצא שכדי לעבוד במקצועות הטכנולוגיים, כדאי לכם לשלוח את הילדים לתנועות נוער ולחוגי ספורט ומוזיקה. או לפחות לאחד מהם. אולם, המחקר כלל לא רק את ההמלצה המעניינת הזאת: עורכיו הסיקו מהממצאים שהפעילות הנוכחית של הממשלה לא תביא אותנו ליעד שהיא קבעה – שעד 2026, השיעור של עובדי ההיי-טק מכלל המועסקים במשק יעמוד על 15%. את היעד הזה היתווה הראש הקודם של ממשלת השינוי, נפתלי בנט. העומד הנוכחי בראשה, יאיר לפיד, אף הרחיק ואמר, עוד בשנה שעברה, שהיעד של מדינת ישראל הוא מיליון עובדים בהיי-טק.

החוקרים – ממכון אהרן באוניברסיטת רייכמן וממכון טראמפ – סבורים שהמדיניות של הממשלה שגויה. "אנחנו חושבים שזה לא היעד הנכון", הם ציינו, ונימקו זאת בכך שתחום ההיי-טק לא מתחיל ומסתיים בגבולות מרכזי הפיתוח או החברות השונות בענף. יש מגזרים שלמים, כמו מגזר הבנקאות, שליבת העסקים שלהם תלויה, כיום יותר מתמיד, במקצועות שנחשבו בעבר לכאלה שניתן למצוא רק בחברות היי-טק – אנשי IT, מתכנתים, מעצבי UX/UI והדוגמאות עוד רבות.

דדי פרלמוטר, ראש ועדה בינמשרדית לטיפול במחסור החמור בכוח אדם בהיי-טק.

דדי פרלמוטר, ראש ועדה בינמשרדית לטיפול במחסור החמור בכוח אדם בהיי-טק. צילום: פיני חמו

לכן, לדעת עורכי המחקר, היעד הלאומי של הממשלה צריך להיות מופנה לתחום החינוך – להשקעה במערכת, כדי שתקנה לתלמידים מיומנויות בסיסיות שנדרשות כדי לעבוד במקצועות ההיי-טק. זה לא ממש קיים כיום, או לוקה בחסר. מדובר באמירה מעניינת, שהועברה גם למקבלי ההחלטות, והיא מתיישבת עם העובדה שבימים אלה שוקדת ועדה ממשלתית בראשות דדי פרלמוטר, מבכירי ההיי-טק הישראלי ולשעבר סגן נשיא אינטל. מטרת אותה ועדה היא מיפוי כל המיומנויות והכישורים הנדרשים לענף ההיי-טק, והיא אמורה להגיש את מסקנותיה הראשוניות בתקופה הקרובה. נראה שגם היא תשים דגש חזק על תחום החינוך.

איפה קיים המחסור בכוח אדם?

המחסור בהון אנושי מתפצל לשניים: ראשית, ענף ההיי-טק עצמו סובל ממחסור גדול דווקא במקצועות שאינם ליבת הטכנולוגיה, כגון אנליסטים ומנהלי פיתוח עסקי. על פי המחקר, בוגרי מינהל עסקים לא ממהרים לפנות להיי-טק – לא מפני שהם לא מסוגלים, אלא כי המיצוב של הענף הוא ככזה שמתמקד רק בטכנולוגיה. שנית, המגזר העסקי הלא היי-טקי והמגזר הציבורי משוועים לכוח אדם טכנולוגי, כדי ליישם תהליכי אוטומציה וטרנספורמציה דיגיטלית. האתגר כאן הוא קשה יותר, כי בוגרי מכללות ואוניברסיטאות במקצועות אלה נוטים ללכת למגזר ההיי-טק ופחות למחלקות מחשוב בארגונים מסורתיים, בוודאי שלא במגזר הציבורי – שם הם לא יכולים לקבל את השכר שמוצע להם בענף.

מסקנות המחקר טובות, יפות וחשובות, אבל מה שחשוב עוד יותר הוא יישום הדברים בשטח. יישום שכזה לוקח לא שנה ולא שנתיים, ולאור המשבר הפוליטי, לא ברור מה מזה יצא לפועל, אם בכלל, ומתי

שני אלה מתכתבים עם המסקנה של המחקר – כאמור, להשקיע בחינוך. ביתר פירוט, החוקרים ממליצים שההשקעה תהיה בחינוך מוטה חדשנות וטכנולוגיה, במיצוב בחינות הבגרות המדעיות כ-"בגרות היי-טק" (מה שכבר מתחיל לקרות) ובלימוד המקצועות הטכנולוגים האחרים, שאינם פיתוח ותכנות. בנוסף, הם מציינים, ובצדק, מערכת החינוך צריכה להקנות לבוגריה מיומנויות כמו יכולת עבודה בצוות, למידה כיצד לקבל החלטות ועמידה ביעדים. עד כמה שזה נשמע מוזר, המיומנויות האלה מוקנות דווקא בחינוך הבלתי פורמלי – באותם תנועות נוער וחוגי ספורט ומוזיקה שהוזכרו בראשית מאמר זה.

הבעיה: אין יציבות שלטונית

מסקנות המחקר טובות, יפות וחשובות, אבל מה שחשוב עוד יותר הוא יישום הדברים בשטח. יישום שכזה לוקח לא שנה ולא שנתיים. לא ברור מה ייושם, אם בכלל, ואם כן אז מתי – לאור העובדה שאין בישראל יציבות שלטונית מזה כמה שנים, וכי ממש לא ברור שהיא תגיע אחרי הסבב החמישי של הבחירות, ולא יהיה סבב שישי.

לסיום, עוד הערה: ממצאי המחקר פורסמו בעיצומו של תהליך שמתחולל בהיי-טק הישראלי, כמו ברחבי העולם, של פיטורים והקפאות גיוסי כוח אדם. זה לא צריך להשפיע על מסקנות המחקר, כי המיומנויות שנדרשות כדי לעבוד במקצועות טכנולוגיים לא ישתנו ויישארו על כנן גם אחרי שהמשבר יחלוף. מכאן שתפקידה של מערכת החינוך לסייע לתת מענה למצוקת ההון האנושי רק נעשה קריטי עוד יותר. יש לקוות שהממשלה הבאה שתיבחר, תהא אשר תהא, תאמץ את התפיסה שלפיה עליה להשקיע הרבה יותר בחינוך לטכנולוגיה במערכת החינוך, כדי שאלה, בתורם, יתנו מענה לאתגר המחסור בהון האנושי בענף, שלצערנו, לא הולך לשום מקום.

 

ראש הממשלה, יאיר לפיד.

הפוסט האם היעדים של הממשלה לענף ההיי-טק נכונים? הופיע ראשון באנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאמרים דומים

Back to top button