ad1
טכנולוגיה

בנק ישראל: "עובדי ההיי-טק תרמו לעליית מחירי הדיור – בעיקר בת"א"

דו"ח חדש של בנק ישראל, שהוגש היום (ג') לממשלה, מאשש את הטענה שעובדי ההיי-טק תרמו במיוחד לעליית מחירי הדיור, בעיקר בתל אביב. הנתונים האלה מאששים שתי מגמות שבשנים האחרונות דובר על הצורך בהפיכה שלהן: הפער ההולך וגדל בין ההיי-טק לשאר החברה והתרכזותו של הענף במרכז הארץ, בעיקר בגוש דן.

נראה שההשפעה של ההיי-טק על עליית מחירי הדירות היא תוצאה ישירה של הצמיחה המואצת ברבות מהחברות בענף ובמספר השיא של היוניקורנים ב-2021 והעלייה הגדולה בשכר, שנובעת, בין היתר, מהמחסור החמור בכוח אדם.

אלא שהדו"ח מעלה שיש סיבות נוספות לעלייה במחירי הדירות, שגדלו ב-2021 בממוצע ארצי של 13%. אותן סיבות הן: התעוררות הביקוש בשילוב חששות להצטמצמות ההיצע; הגידול במספר הרוכשים של דירה ראשונה, בעיקר על רקע ביטול תוכנית מחיר למשתכן; כוונת הממשלה להעלות את מס הרכישה; ייקור במחירי התשומות ותשואות ריאליות נמוכות; והמשך הירידה בסיומי הבנייה. גם הקורונה והמעבר לעבודה מהבית השפיעו לרעה על מחירי הדיור, במיוחד של צמודי קרקע. מהצד החיובי, שיווקי הקרקעות והתחלות הבנייה עלו, וניתנו יותר אישורי בנייה.

תרומה חיובית למשק

ככלל, בדו"ח מצוינת התרומה החיובית של ההיי-טק לכלכלה הישראלית: "חשיבותו של מגזר ההיי-טק לכלכלה הישראלית בלטה השנה במיוחד. חלקו ביצוא גדל והכנסות המסים ממנו היו גבוהות. גידול פעילותו התבטא בעלייה מהירה של הביקוש לעובדים: השכר ומספר המועסקים עלו ומספר המשרות הפנויות נסק. המגזר התאפיין גם בגידול גיוסי ההון ובהנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות בבורסה". כך, מפרטים בבנק ישראל, החלק של ההיי-טק בתוצר של ישראל גדל מ-10.5% ב-2019 ל-12% ב-2021. הדבר סייע לעלייה קלה בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. עלייה זו מותנה על ידי הגידול במחירי הנפט, ההיפוך במאזן התיירות נטו והתחדשות העלייה של יבוא כלי הרכב.

היי-טק יותר חזק, שתורם לשקל יותר חזק.

היי-טק יותר חזק, שתורם לשקל יותר חזק. צילום: BigStock

לפי הדו"ח, ההיי-טק גייס ב-2021 הון רב ובכך תרם למעמד החזק של השקל, שחווה השנה ייסוף של 7.9%. סיבות נוספות לכך הן מכירות מטבע חוץ על ידי המשקיעים המוסדיים והעודף הגדול בחשבון השוטף של מדינת ישראל.

יתרת מקורות המימון למגזר העסקי הלא פיננסי התאפיינה אשתקד בצמיחה חזקה – תוצאה של עלייה בביקוש על רקע התגברות הפעילות הריאלית, במיוחד בענפי הבנייה והנדל"ן ובענף ההיי-טק, לצד עלייה בהיצע בעקבות צעדים רגולטוריים, נמסר מהבנק. באשר לחוב העסקי, הוא צמח בשיעור חד ועמו עלה יחס החוב העסקי לתוצר, אם כי הוא עדיין נשאר נמוך בהשוואה בין לאומית.

יש לציין שגם בבנק ישראל ערים לעובדה שחלק ניכר מהחברות הישראליות שהנפיקו השנה הן חברות היי-טק ולגיוסי ההון הרבים בענף.

נתונים ומספרים

הסתכלות מעמיקה בדו"ח מעלה כי מספר השכירים בהיי-טק רשם ב-2.5 השנים האחרונות זינוק של יותר מ-20% – מ-100 אלף ברבעון הראשון של 2019 לקצת יותר מ-120 אלף ברבעון השלישי של 2019. יצוא ההיי-טק רשם בתקופה זו זינוק של קרוב ל-50%. מספר המשרות הפנויות בענפי ה-IT היה אשתקד גדול ביותר מ-50% לעומת הנתון ב-2018. לשם השוואה, ב-2019 הוא היה גדול יותר ב-10% לעומת השנה הקודמת. הגידול בענפי ה-ICT היה מתון יותר, ועמד על 30% בהשוואה ל-2018, לעומת עלייה של אחוזים בודדים ב-2019. הגידול במה שקוראים בבנק ישראל "משלחי יד אקדמיים וטכניים, ללא 'ליבת ההיי-טק'", עמד על מעט יותר מ-30% לעומת מעט פחות מ-10% ב-2019. העלייה הכוללת במספר המשרות ב-2021 לעומת 2018, כולל ההיי-טק, הגיעה ל-25%, בהשוואה לירידה של 5% ב-2019 אל מול השנה שלפניה.

השכר הממוצע בהיי-טק גדל בשלוש השנים האחרונות מכ-95 אלף שקלים לשנה באמצע 2018 ל-120 אלף בסוף 2022, כאשר בשאר המגזר העסקי הוא גדל מכ-92 אלף שקלים לכ-108 אלף. כלומר, בשנים אלה חלה עלייה די גדולה בפער שבין שכר ההיי-טקיסטים לעוסקים בענפים אחרים.

סכום גיוסי ההון זינק ביותר מפי 3.5 – מתשעה מיליארד דולר ב-2018 ל-31 מיליארד אשתקד, כאשר שיעור דומה של עלייה נרשם גם בממוצע לעסקה – משבעה מיליון דולר ל-26 מיליון. לעומת זאת, מספר גיוסי הסיד נחתך מ-583 ל-323. הירידה העיקרית הייתה בין 2020 ל-2021. מספר המיזוגים והרכישות גדל בשלוש השנים האחרונות במעל 20% ל-172 ומספר ההנפקות הראשוניות לציבור צמח כמעט בפי 10 – משמונה בלבד ב-2018 ל-75 בשנה שעברה.

הדו"ח מתעכב גם על מספר הסטודנטים למקצועות המדעיים. יש לציין שבבנק ישראל מכלילים תחת מקצועות מדעיים לא רק את מקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), אלא גם מדעים ביולוגיים וחקלאות, הנדסה ואדריכלות. מספר הסטודנטים לכלל המקצועות הללו טיפס מכ-60 אלף ב-2008 לקצת פחות מ-85 אלף ב-2020. שיעורם מכלל הסטודנטים עלה מכ-27.5% לכ-32.5%. נתון נוסף, שמראה על הפער בהיי-טק ובטכנולוגיה בין היישובים המבוססים לאלה שאינם, הוא מספר הסטודנטים למקצועות המדעים על פי אשכול חברתי-כלכלי של היישוב שבו גרים הסטודנטים. כך, ביישובים מאשכול 1 הוא עומד על 10% בלבד, והנתון הולך ועולה ככל שהדירוג של מקום המגורים הולך ועולה, עד ליותר מ-40% מהסטודנטים מיישובים באשכול חברתי-כלכלי 10.

הבניינים גבוהים, וכך גם מחירי הדירות והתרומה של עובדי ההיי-טק לעלייתם. קו הרקיע של תל אביב.

הפוסט בנק ישראל: "עובדי ההיי-טק תרמו לעליית מחירי הדיור – בעיקר בת"א" הופיע ראשון באנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאמרים דומים

Back to top button