ad1
טכנולוגיה

"בזכות איתן ורטהיימר ז"ל יש אלפי עובדי היי-טק מהפריפריה"

שמו של איתן ורטהיימר ז"ל, שהלך היום (ב') לעולמו בגיל 70, לאחר מאבק במחלת הסרטן, נקשר בעיקר בתעשייה המסורתית: הוא ניהל במשך הרבה שנים את ישקר וטכנולוגיית להבים, שעוסקת בייצור מנועי סילון, וייסד עם אביו, סטף ורטהיימר, את IMC. השניים מכרו את החברה לברקשייר האת'וויי של וורן באפט תמורת סכום של שישה מיליארד דולר.

אולם, ל-ורטהיימר הייתה נגיעה גם לעולם ההיי-טק, מאחד הפנים החשובים שלו – הפן החברתי. התעשיין המנוח היה אחד משני המובילים של תוכנית עתידים, שמכשירה בני נוער מהפריפריה להיי-טק, ובכך תורמת לצמצום הפערים. המוביל הנוסף של התוכנית הוא הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, שאול מופז, שהספיד אותו היום.

מופז אמר לאנשים ומחשבים כי "בסוף האלף הקודם החלה המהפכה הטכנולוגית. קצינים צעירים רבים נמשכו לשוק האזרחי, שהציע יותר ממה שהצבא הציע. מנגד, הצרכים הטכנולוגיים בצה"ל הלכו וגדלו, וכך מצאנו את עצמנו עם חוסר של מאות אנשי טכנולוגיה בצבא. הכרתי את איתן ורטהיימר ז"ל כמה שנים קודם לכן, והצעתי לו לעמוד בראש העמותה, שתשבור את המחסום בין ההיי-טק לפריפריה החברתית, כמו גם הגיאוגרפית. לאיש הזה היה לב גדול והוא מיד נרתם למשימה. יצאנו לדרך עם העמותה שהוקמה. הוא תרם מכספו, עודד אחרים לתרום, יצר קשרים עם קהילות יהודיות בעולם וחולל שינוי של ממש".

"עתידים", אמר מופז, "פועלת לבניית חברה ישראלית חזקה, תוך מיצוי הפוטנציאל האנושי בפריפריה לתועלת הפרט, צה"ל, החברה והמשק. היא עושה זאת באמצעות טיפוח מצוינות, השכלה גבוהה ומתן כלים להשתלב בליבת העשייה של מדינת ישראל".

כך נוסדה תוכנית עתידים

תוכנית עתידים נוסדה ב-1999, ביוזמתו של תא"ל אבנר ברזני ז"ל, שהיה אז ראש חטיבת הסגל באגף כוח אדם בצה"ל, וכאמור, בהובלתם של ורטהיימר ז"ל ומופז. לדברי הרמטכ"ל לשעבר, "התוכנית מאפשרת לצעירים מהפריפריה להשתלב בליבת הביטחון, הכלכלה והחברה של מדינת ישראל – על ידי חינוך למצוינות, מנהיגות ולימודי טכנולוגיה ומדעים. באמצעות רצף של מסלולים, אנחנו, בעתידים, עורכים פעילות תשתיתית, שמעודדת מצוינות מחטיבת הביניים והתיכון. בהמשך, משתתפי התוכנית משתלבים בלימודים אקדמיים, כשבסופם הם מוצבים ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל, ולאחר מכן בתעשייה ובמגזר הציבורי".

שאול מופז בימיו כרמטכ"ל.

שאול מופז בימיו כרמטכ"ל. צילום: דובר צה"ל

"התחלתי לעסוק בנושא הפער הטכנולוגי בצה"ל ב-1998, בהיותי רמטכ"ל", אמר מופז. "שאלנו את עצמנו: מהיכן נביא כוח אדם טכנולוגי? שאלתי את ברזני האם יש פוטנציאל בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. עד אז, היקף העתודאים מהפריפריה עמד על כ-2%. ברזני העריך שאכן, יש פוטנציאל. הוריתי ליחידה הטכנולוגית של אמ"ן לקחת את כל המהנדסים שלה לשבועיים לפריפריה, על מנת לבחון היכן חבוי ההון האנושי הזה. במחזור הראשון הוכשרו 90 מועמדים – והם הצליחו מאוד. לקראת המחזור השני פרצה האינתיפאדה השנייה, ולא היה לי זמן לעסוק בכך, אז הוריתי לאנשיי: 'הכפילו את כמות המשתתפים בתוכנית'. הם הרבה יותר מהכפילו: במחזור השני השתתפו כבר קרוב ל-400 איש".

"במרוצת הזמן, ראינו שהצרכים באנשי טכנולוגיה גדלים גם מחוץ לצה"ל", אמר, "והתחלנו לחשוב על תוכניות (לשילוב – י"ה) לאחר הצבא. יחד עם משרד החינוך פתחנו תוכנית נוספת, קדם עתידים, שהיוותה הכנה לקראת הלימודים האקדמיים. כ-15 אלף איש ואישה השתתפו בה. אז עלה הרעיון לתת להם מחשבים ולסייע להם במהלך הלימודים. בנוסף לרצון לסגירת פערי כוח אדם, נולד הרעיון של הגדלת היקף האקדמאים מהפריפריה, למי שלא מסוגל לשלם בעצמו על הלימודים. גם פה ורטהיימר ז"ל מיד נרתם: האיש הצנוע הזה, שגדל בבית ללא מחסור, התחבר מאוד ומיד לאוכלוסיית הפריפריה. היה לו מגע של זהב: לא רק שהוא הגדיל לעשות בסיוע לצעירים ולצעירות, אלא אף היו לו רעיונות להגדלת הפרויקט בהקניית השכלה לחרדים ולערביי ישראל. כך, נולדו ביוזמתו עוד תוכניות: נוע"ם – נוער ערבי מצטיין, וחלמי"ש – חרדים לומדים מקצועות ישימים".

"מקום של כבוד בשל תרומתו בפן החברתי"

"איתן עשה הרבה דברים – ותמיד בשקט ובצנעה", אמר מופז. "היה לו קשר הדוק ביותר ואמיץ לעתידים: הוא יזם כנסים, עודד תלמידים וסייע בחלוקת מחשבים לסטודנטים באקדמיה – בתקופה שבה מחשב נייד היה מצרך נדיר ויקר. עתידים הייתה יקרה לליבו והוא ליווה את המיזמים השונים בתוכנית באופן אישי. כאשר הוא נפגש עם הסטודנטים, הוא נתן להם את ברכת הדרך וראית שהוא מגשים חלום. לפני כשנה נפגשנו בפעם האחרונה, בבית הנשיא דאז, ראובן ריבלין. איתן הודיע שהוא מעביר חלק מהפעילות לאראלה, אשתו – בשל מצבו הבריאותי".

"תרומתו של איתן ז"ל לאוכלוסיית הפריפריה היא עצומה", ספד מופז לשותפו. "אלפי סטודנטים זכו לקבל השכלה – מכל רחבי הארץ, משכונת הארגזים בתל אביב ועד דימונה וירוחם, מהמגזר הערבי ועד לחברה החרדית. למרות תרומתו הרבה, הוא הקפיד לפעול מאחרי הבמה. התעשיין המצליח הזה היה אדם רגיש חברתית, שנמנע מלפרסם זאת. הוא לא אהב אזכור של שמו. הוא היה מאוד צנוע. מעבר לתרומתו לתעשייה הישראלית, לצמיחה ולפריון, שמור לו מקום של כבוד בשל התרומה הרבה מאוד שלו בפן החברתי".

איתן ורטהיימר ז"ל.

הפוסט "בזכות איתן ורטהיימר ז"ל יש אלפי עובדי היי-טק מהפריפריה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאמרים דומים

Back to top button