6 סיבות שהובילו למאבק של ביידן בקפיטליזם היום

צילום: Gage Skidmore 

נשיא ארה"ב ג'ון ביידן חתם בסופש שעבר על צו נשיאותי עם 72 סעיפים שלפחות מטרת חלקם להחיות מחדש חוקי הגבלים עסקיים ישנים, חלקם מהמאה ה19 כמו חוק שרמן למשל,  שלא היו כבר 40 שנה בשימוש. הצו הזה נועדו בעצם להנחות ממש עד הפרטים הקטנים איך לאכוף את אותם חוקים. ההנחיות נעשו ברזולוציה כל כך נמוכה שאפילו נקבעו שם נהלים להורדת מחירי מכשיר השמיעה ומחירי האינטרנט באזורים נידחים בארה"ב.  למעשה ביידן החל בקמפיין נגד הקפיטליזם במתכונתו הנוכחית. הוא כינה זאת:  "קפיטליזם ללא תחרות אינו קפיטליזם, הוא ניצול"

מה בעצם הוביל את ביידן להגיע למסקנה שהקפיטליזם לא עובד? החוקר אמנון פורטוגלי נותן כמה דוגמאות ב6 גרפים:

1. המאיון העליון העשיר ניצח במלחמת המעמדות של אמריקה

בשנת 1980, המאיון (האחוזון) העליון של המפרנסים באמריקה קיבלו 10% מההכנסה הלאומית בארה"ב, והמחצית התחתונה של המפרנסים קיבלה 20% מההכנסה הלאומית בארה"ב. אולם בשנת 2016 המצב התהפך: חלק ההכנסות של המשתייכים למאיון העליון עלה ל -20%, וחלק ההכנסות המחצית התחתונה של המפרנסים ירד ל -13%.

במילים אחרות: בארבעת העשורים האחרונים חברי המאיון העליון העשיר גרפו נתח הולך וגדל מההכנסה הלאומית על חשבון האמריקאים הרגילים. אף שהרטוריקה של 'מלחמת המעמדות' מעולם לא הייתה פופולרית בוושינגטון, המציאות היא שהמחוקקים בארה"ב ניהלו ומנהלים מלחמת מעמדות כבר עשרות שנים – בשם העשירים נגד כולם.

.
2. העובדים לא הרוויחו מעליית התפוקה

תחת הקפיטליזם, אמרו ואומרים לנו לעתים קרובות כי 'הגאות מעלה את כל הסירות', שחשוב יותר להגדיל את העוגה הכלכלית מאשר לדאוג לחלוקתה השוויונית – שככל שהכלכלה צומחת, כולם יחלקו בתגמולים. ובעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה זה היה באופן כללי נכון במשק האמריקאי. 

במהלך שנות 1950, ו- 1960 התגמול של העובדים גדל בהתאם לפריון (כמה עובדים מייצרים בשעה). במילים אחרות, ככל שהכלכלה הפכה פרודוקטיבית יותר והתפוקה התפשטה, העובדים האמריקאים נהנו מהעלאות שכר.

אבל בשנות השבעים, הקשר בין פריון לשכר החל להפרם. ב-40 השנים בין 1979 ל -2018, התפוקה עלתה ב -70%, בעוד ששכרם לשעה של עובדים טיפוסיים כמעט ולא עלה. סך הכל גדל ב -12% בלבד לאחר התאמת האינפלציה. למרות שהאמריקאים עובדים באופן פרודוקטיבי יותר מתמיד, הם לא קוצרים את הפירות הכספיים המקבילים.

3. העושר של המיליארדרים נסק לשמים

אם עובדים רגילים לא הרוויחו מעליית התפוקה, אז מי הרוויח? את התשובה ניתן למצוא ברווחים הגואים של התאגידים, בשכר המנהלים שהרקיע שחקים ובצבירת הון אישי עצום.בשנת 1990 היו 66 מיליארדרים אמריקאים שהיו בעלי עושר כולל של 240 מיליארד דולר (במונחי 2020). כיום בארה"ב יש 614 מיליארדרים עם עושר כולל של כמעט 3 טריליון דולר (3,000 מיליארד דולר).

בין השנים 1990-2020, המיליארדרים האמריקאים ראו את השווי הנקי שלהם גדל ביותר מ -1,130%, בעוד שהשווי הנקי החציוני של משקי הבית צמח ב -5% בלבד. כיום שלושה מיליארדרים אמריקאים – ג'ף בזוס, ביל גייטס, וורן באפט – מחזיקים בעושר רב כמו כל המחצית התחתונה של כלל משקי הבית בארה"ב.

4. למיליוני אמריקאים יש הון אפסי או שלילי

בעוד שהעושר הכולל בארה"ב גדל מאוד במהלך 50 השנים האחרונות, לא כל האמריקנים הפכו עשירים יותר. בין השנים 1963 – 2016 משפחות שנמצאו בתחתית חלוקת העושר (אלה שבאחוזון העשירי התחתון) עברו ממצב של חוסר הון (בממוצע) למצב של חובות בגובה של כ -1,000 דולר למשפחה. באותו זמן, משפחות בעשירונים האמצעיים, הכפילו ויותר, את העושר שלהן. לעומת זאת העושר של העשירון העליון גדל פי חמישה. עושרם של אלה שבאחוזון העליון – אלו העשירים יותר מ- 99% מכלל המשפחות – גדל פי שבע. שינויים אלה גרמו לזינוק באי-שוויון העושר.

5. הפערים בעושר בין הקבוצות האתניות השונות הלכו וגדלו

הפגנות המחאה של תנועת Black Lives Matter  הדליקו זרקור על הגזענות המערכתית שעדיין פוקדת את החברה האמריקאית – החל משיטור ומשפט פלילי וכלה בדיור ובריאות. אך פערים עצומים בין הקבוצות האתניות קיימים גם בחלוקת העושר. בשנת 1963 העושר הממוצע של משפחות לבנות היה גבוה ב -121,000 דולר מהעושר הממוצע של משפחות צבעוניות. עד שנת 2016, העושר הממוצע של משפחות לבנות היה גבוה ביותר מ- 700,000 דולר מהעושר הממוצע של משפחות שחורות ומשפחות היספניות.

המשמעות היא שבשנת 2016 עושר המשפחה הלבנה עדיין היה גדול פי שבע מעושר המשפחה השחורה וגדל פי חמישה מעושר המשפחה ההיספני בממוצע.

6. חוסר בביטוח בריאות כולל עולה בחיים – ובפרנסה

ארה"ב ייחודית בקרב כלכלות מתקדמות בכך שאינה מספקת כיסוי רפואי אוניברסלי לאזרחיה, למרות שהיא מוציאה על בריאות יותר מכל מדינה אחרת בעולם. מחקר אחד מצא כי 45,000 אמריקאים מתים מדי שנה כתוצאה מכך שאין להם כיסוי כלשהו בביטוח בריאות. מאז החלה מגפת הקורונה במרץ, 12 מיליון אמריקאים איבדו את ביטוח הבריאות שלהם הקשור למקום עבודתם. המחסור בביטוח בריאות אוניברסלי לא רק עולה חיים – אלא גם פוגע בפרנסה.

מחקר שנערך לאחרונה בכתב העת American Journal of Public Health מצא כי 66.5% מכלל פשיטות הרגל קשורות לנושאים רפואיים – בגלל עלויות גבוהות לטיפול רפואי או בגלל זמן שנלקח מהעבודה. על פי ההערכות שפורסמו במחקר 530,000 משפחות פונות לפשיטת רגל מדי שנה בגלל בעיות רפואיות ועלויות הטיפול הרפואי.  בעיה זו משמעותית יותר מסיבות כלכליות אחרות כמו משכנתא שלא ניתן לשלם, בזבוזים או רמת חיים מעבר לאמצעים, מתן עזרה לחברים או קרובי משפחה, הלוואות לסטודנטים או גירושין.

הפוסט 6 סיבות שהובילו למאבק של ביידן בקפיטליזם היום הופיע ראשון בהכלכלה האמיתית