4 שאלות על התנהלות ישראל בפרשת זיהום הנפט
צילום מסך מתוך יוטיוב
זיהום הזפת שהתרחש ב-17 בפברואר 2021 לאורך חופי ישראל הוא אחד מהאסונות האקולוגיים הימיים הגדולים ביותר שידעה מדינת ישראל והרעילות הגבוהה שהוא מייצר תשאר עימנו עוד זמן רב. המשרד להגנת הסביבה הגיב במהלך המשבר והוציא הודעה לתקשורת.
הדגש בהודעת המשרד לאיכות הסביבה הוא על מציאת הגורם האחראי לפליטת הזפת, למציאת האונייה שהפליגה בקרבת מיקום הכתם במסגרת הזמן המתאימה, שהיתה ככל הנראה מקור הזיהום. זה חשוב, אבל הודעת המשרד מתעלמת מ'הפיל שבחדר': המחדל, אי- המוכנות, של הממשלה והמשרד להגנת הסביבה לגילוי, ניטור, וטיפול בזיהומי נפט.
לגילה גמליאל צריך להתייחס בזהירות רבה, ולדבריה כדברי כזב עד שלא יוכח אחרת. במקרה הזה יש הרבה תהיות ואציין חלק מהן:
1. לפי הודעת המשרד להגנת הסביבה, אירוע שפיכת הנפט הגולמי אירע בין ה-1 ל-2 בפברואר, בטווח של עשרות קילומטרים מחופי ישראל, בתוך המים הכלכליים של ישראל. איך יתכן שאירוע בתחום המים הכלכליים של ישראל אינו מנוטר בזמן אמת?
2. לפי ההודעה, המכלית אמרלד היא ישנה, בת כ-19 שנה, ומשום כך אינה יכולה להתקבל בנמלי אירופה או ארה"ב. היא נושאת עליה 112 אלף טונות נפט גולמי. איך יתכן והמשרד אינו עוקב אחרי מכלית כזו כאשר היא נמצאת באזור הים התיכון המזרחי וכאשר מעקב כזה הוא פשוט יחסית וממקורות גלויים?
3. הרישומים על תנועת האוניות בנמל סואץ ובפורט סעיד גלויים באינטרנט. לפי מקורות אלו, ב-31 לינואר המכלית אמרלד הייתה בנמל סואץ בכניסה הדרומית לתעלת סואץ בדרכה צפונה, וב-15 לפברואר היא הייתה בפורט סעיד בכניסה הצפונית לתעלת סואץ בדרכה למפרץ הפרסי. כיום היא נמצאת בצפון המפרץ הפרסי ליד נמל אום-קאסר בעירק. איך קורה שהמשרד להגנת הסביבה אינו מזהה לפי מידע פומבי, שב-31 לינואר המכלית אמרלד נמצאת בכניסה הדרומית לתעלת סואץ, עם 112 אלף טונות נפט גולמי, ובדרכה לאזור הים התיכון המזרחי, [היא אינה יכולה להתקבל בנמלי אירופה או ארה"ב]?.
לישראל יש יכולת מוכחת במעקב אחרי כלי שיט. אזכיר כי במהלך 2001, הגיע לישראל מידע מודיעיני לפיו הרשות הפלסטינית, בסיוע מספר חברות קש, רכשה את האונייה קארין A. לאחר שהתקבל המידע, נכנסה האונייה למעקב של גורמי המודיעין הישראלים. ב- 11 בדצמבר 2001 הגיעה קארין A. לנמל קיש שבאיראן ולאחר שהאיראנים העמיסו אמצעי לחימה רבים על האונייה, היא יצאה בדרכה לעזה. מהאי קיש שבמפרץ הפרסי הפליגה האונייה לנמל חודידה שבתימן, שם עגנה לצורכי תדלוק, ומשם המשיכה לכיוון תעלת סואץ ולעזה. כל אותו זמן היא היתה במעקב של מודיעין חיל הים. ב-3 בינואר 2002 השתלטה ישראל על האונייה כאשר היא שייטה בים סוף בין ערב הסעודית לסודאן.
4. לפי הודעת המשרד להגנת הסביבה מה-3 למרץ, בידי אף גורם לא היה מידע מוקדם על כתם חשוד שהוביל לאירוע, שהתגלה לראשונה רק עם נחיתת גושי הזפת בחופי ישראל ב-17 בפברואר. אבל לפי הודעת המשרד מה-20 לפברואר "התקבל מידע ראשוני מהסוכנות האירופית EMSA (סוכנות הבטיחות הימית האירופית) ומ- REMPEC מלטה (מרכז אזורי לתגובה לזיהומי ים בים התיכון) על אפשרות לזיהוי של כתם שמן שאירע ב-11 בפברואר כתוצאה מפליטה מאונייה, מול אזור אשקלון, במרחק של כ-50 קילומטר מחופי ישראל". אז היה או לא היה מידע מוקדם על כתם חשוד?
אפשר להמשיך, מעניין מה יתגלה עוד בהמשך
הפוסט 4 שאלות על התנהלות ישראל בפרשת זיהום הנפט הופיע ראשון בהכלכלה האמיתית
