הקפיטליזם החזירי השתלט על שדות התעופה

שדה התעופה בן-גוריון נמצא במצב של תוהו ובוהו במשך שבועות, עם מאות טיסות שבוטלו ותוכניות נסיעה שנהרסו.

גם שדות התעופה של בריטניה נמצאים במצב דומה של כאוס במשך חודשים, עם אלפי טיסות שבוטלו. עכשיו, עם בוא חופשות הקיץ, השיבושים אמורים להעמיק כאשר מאות עובדי צ'ק-אין של בריטיש איירווייז בהית'רו הצביעו על שביתה בגין מחלוקת על שכר.

הממשלה והתעשייה ביקשו להסביר את חוסר התפקוד בשדות תעופה כתוצאה טבעית של התאוששות במספר הנוסעים לאחר הקורונה. אבל האמת היא שחודשי השיבוש והשביתה המתקרבת הם משבר נפרד שנגרם כתוצאה מדגש על רווחים ומהתקפות על שכר העובדים. המחלוקת בבריטיש איירווייז היא רק דוגמה אחת.

בריטיש איירוויז היתה אחת מחברות רבות שהשתמשו במגיפה ככיסוי כדי לכפות שינויים חוזיים עם שימוש בשעטת 'פיטורים והעסקה חוזרת', fire and rehire,  ודרשו מהעובדים לקבל 'מרצון' תנאי עבודה נחותים ושכר מופחת או להיות מפוטרים ואז להתקבל לעבודה מחדש בחוזה גרוע יותר, ועם משכורות נמוכות יותר.

כאשר הכלכלה הייתה סגורה עקב הקורונה, והתיירות התמודדה עם אי ודאות, הייתה השלמה בקרב הצוות עם הדרישות לריסון או לקיצוץ בשכרם, והעובדים הסכימו לשכר המופחת, למעשה עם 'אקדח לראשם'.

עכשיו, מספרי הנוסעים התאוששו לרמות שלפני המגפה, וכך גם הרווחים של בריטיש איירוויז וחבילות השכר של המנהלים – המנכ"ל של חברת האם של בריטיש איירוויז, עומד להרוויח השנה 4.9 מיליון ליש"ט. עכשיו, כאשר הפעילות בשדות התעופה חזרה לרמות טרום-קורונה, עובדי בריטיש איירוויז דורשים לבטל את הקיצוץ בשכרם, של 10%, שהופעל במהלך המגיפה. אבל החברה מתנגדת להחזיר או להגדיל את שכר העובדים. העובדים מרגישים שהם הקריבו קורבן, הם היו אלה שהיו בחזית במהלך המגיפה, לא רק שסיכנו את עצמם אלא גם את בני משפחתם, ובמקום הכרת תודה, כך ההנהלה גומלת להם.

בחודשים הקרובים, התקשורת בבריטניה, ברובה בשליטת בעלי ההון, תבקש להציג את עובדי התעופה השובתים כנבלים בסכסוך, כשהיא מסירה ומעלימה מההנהלה ומהדירקטורים את  אחריותם לביטולים ולשיבושים. המציאות היא שעובדי שדות התעופה הם אלו שנאלצו לשאת את נטל הכאוס האחרון בנסיעות ואת הנוסעים הזועמים.

הגורם העיקרי, עד כה, לכאוס בנמלי התעופה הוא מחסור בכוח אדם ברחבי המגזר, כאשר המחסור הוא תוצאה של מדיניות רווחים לטווח קצר. חברות פיטרו את העובדים והצוותים במהלך המגיפה או שפגעו בתנאי העבודה ובשכר, מה שהוביל לעזיבה מסיבית של עובדים ולקשיים בגיוס. ארגון Airlines UK  דיווח על יותר מ-30,000 אובדן מקומות עבודה שהוכרזו על ידי חבריו בלבד מאז תחילת מגיפת הקורונה. השפעת הברקזיט (היציאה מהשוק האירופי) והחסמים לגיוס עובדים חדשים בתעופה, כמו הזמן שלוקח להכשרה ולבדיקה ביטחונית, החריפו את המחסור הזה, כמו גם התנאים הגרועים בכל המגזר, ומונעים משדות תעופה לשמר או לגייס את הצוותים הדרושים להם.

בהקשר של המשבר הנוכחי צריך גם להתייחס לקוצר הראייה התאגידי בתוך התמונה הגדולה יותר.  בשנה שלפני המגפה, בריטיש איירוויז שילמה סכום עצום של  1.9 מיליארד ליש"ט לבעלי המניות. במקום זה ניתן היה להשתמש בכסף לשדרוג מערכות IT מדשדשות, או לשמור אותו כעתודות של החברה לשימוש בזמן משבר, כדי למנוע פיטורים או הורדות בשכר העובדים.

באופן דומה, התמיכה הכספית שסיפקה הממשלה במהלך המגיפה,  כ-8 מיליארד ליש"ט, הייתה יכולה להיות מותנית בהגנה על שכרם ותנאי העבודה של העובדים. אבל זה לא היה כך, ולכן נתן למעשה אור ירוק לשימוש בפרקטיקות תעשייתיות אכזריות כמו פיטורים והעסקה מחדש.

מעט מדי מחשבה הושקעה על מה שיקרה כאשר הסגרים יסתיימו ומספר הנוסעים יגדל בחזרה לעבר רמות שלפני המגיפה, למרות אזהרות חוזרות ונשנות מצד איגודי עובדים ואחרים,  וציבור הנוסעים והעובדים משלמים כעת את המחיר.

הפוסט הקפיטליזם החזירי השתלט על שדות התעופה הופיע ראשון בהכלכלה האמיתית