המטבע הדיגיטלי של מדינות עלול להעלים את המזומן וזו לא בשורה טובה

יותר ויותר בנקים מרכזיים בעולם, ובינהם גם בנק ישראל, החלו בהכנות לקראת הנפקת מטבע דיגיטלי משלהם. מהלך ההשקה אמנם לא יתרחש בשנה – שנתיים הקרובות אבל הנפקת המטבע סביר להניח שתתרחש כבר בעשור הקרוב.

לפי דוחות בנק ישראל השקד (השקל הדיגיטלי) מתוכנן לפעול לצד המזומן, ולא נגדו. לכן הוא לא מטבע שאמור להחליף מזומן, אלא צורה חדשה של כספי ציבור שתשלים אותו, ותאפשר לנו לעבור בין צורות פיזיות ודיגיטליות של כספים כפי שאנו בוחרים. אפילו אם השקד יאפשר להביא באופן תאורטי לסופם של המזומנים, אסור לנו לתת לזה להתרחש בפועל.

מזומן הוא טכנולוגיה חברתית מבריקה. היא בעצם מאפשרת לנו להסיר את חסמי המרחב והזמן, להקל על החלפת סחורות ושירותים המבוססים על אמון הדדי והכל ללא צורך בשבב או עיבוד נתונים ברקע.

למרות קיומה של הטכנולוגיה הפשוטה והנגישה הזו, חברות כרטיסים וענקיות טכנולוגיה כמו ויזה, מאסטרקארד ופייפאל, הוציאו סכומי כסף אדירים בניסיון לשכנע אותנו שהצגת קוראי כרטיסים – שצריכים לתקשר עם שרשרת עצומה של מרכזי נתונים הפרושה על פני כל העולם – נוחה או יעילה יותר מאשר להסדיר עסקאות פשוטות על ידי החלפת שטרות ומטבעות בין אדם לאדם. אז נכון שלעיתים העסקאות מבוצעות מרחוק ואין ברירה אבל זה שונה לגבי עסקאות פנים אל פנים

אמנם הדרך שבה הכסף עושה את דרכו פחות מעניינת את האזרח אלא שמעבר לסיבוב יחסי הציבור החלקלק של אותן חברות שנהנות מצמצום המזומנים, התשלומים הדיגיטליים מגיעים עם עלויות נסתרות שנותרו יקרות במיוחד, במיוחד לעסקים קטנים. וכפי שציין הבנק להסדרים בינלאומיים בדו"ח השנתי האחרון שלו, עלויות אלה עשויות לעלות אם ענקיות הטכנולוגיה ישתלטו על השוק:

"התחזקות כוח השוק עשויה להחמיר את העלויות הגבוהות של שירותי התשלום, שהוא עדיין אחד החסרונות העיקשים ביותר של מערכת התשלומים הקיימת. דוגמה לכך היא העמלות הגבוהות הקשורות לתשלומי כרטיס אשראי וכרטיס חיוב. למרות עשרות שנים של התקדמות טכנולוגית מואצת כל הזמן, שהורידה באופן דרסטי את מחיר ציוד התקשורת ורוחב הפס, עלות אפשרויות התשלום הדיגיטליות המקובלות, כגון כרטיסי אשראי וכרטיסי חיוב נותרה גבוהה ועדיין עולה על המזומנים. באזורים מסוימים ההכנסות הנובעות מעמלות כרטיס האשראי הן יותר מאחוז מהתוצר".

"עלויות אלה אינן גלויות לצרכנים באופן מיידי. בדרך כלל החיובים נופלים על הסוחרים, שלרוב אינם רשאים להעביר את העמלות הללו ישירות לצרכן. עם זאת, עלויות אלו עוברות באופן שכיח לצרכן בעקיפין באמצעות גביית מחירים גבוהים יותר" – כותב הבנק, "כידוע בכלכלת המיסוי העקיף, ייתכן שהאנשים הנושאים בסופו של דבר את שיעור התעריף של המס, הם אינם אלה שנדרשים לשלם את המס באופן רשמי".

"החשש הוא שכאשר חברות טכנולוגיה גדולות יכנסו לשוק התשלומים, הגישה שלהן לנתוני משתמשים, שילקחו מהעסקאות הדיגיטליות, עשויה לאפשר להן להשיג עמדה דומיננטית, מה שיוביל לעמלות גבוהות אף יותר מאלו שמחייבות חברות האשראי וכרטיסי החיוב כיום. במקרים מסוימים מדובר על עמלה של עד 4%".

למרות שמזומן זול יותר עבורנו, הוא הרבה יותר יקר לבנקים, ולכן גם הם מנהלים נגדו מלחמה. יכולתם של לקוחות להמיר את הפיקדונות הבנקאיים שלהם למזומן, משמעותו לבנקים שהם נאלצים להחזיק יותר מזומנים שאינם נושאי ריבית, במקום נכסים פיננסיים שמניבים להם רווחים גדולים יותר. הבנקים נדרשים גם לממן עבור הציבור את קיום האפשרות החופשית לקבלת מזומן על ידי שירותי כספומטים.

שתי החברות השולטות בשוק תשלומי הכרטיסים, ויזה ומאסטרקארד, הצטרפו למלחמה במזומן מכיוון שהיא נותנת להן קהל שבוי עוד יותר. חברות טכנולוגיה גדולות כמו פייסבוק גם הן נכנסות לפעולה ורואות את ההזדמנויות העצומות להוציא עמלות גבוהות יותר ולאסוף את הנתונים האישיים שלנו ממערכת התשלומים.

במהלך מגיפת הקוביד, המלחמה במזומנים היתה מואצת, עם מבול של מידע שגוי ששכנע עסקים וצרכנים כי מזומנים מסוכנים לשימוש, למרות שמחקר אחרי מחקר גילה כי מזומן מהווה סיכון נמוך להעברת וירוסים, ולמעשה יכול להיות בטוח יותר מכרטיס תשלומים. במיוחד תשלומים גדולים יותר הדורשים הזנת ססמא על ידי נגיעה בכפתורים במכשיר הסליקה.

הפוסט המטבע הדיגיטלי של מדינות עלול להעלים את המזומן וזו לא בשורה טובה הופיע ראשון בהכלכלה האמיתית