ad1
חדשות

בעקבות תוכנת הסקייפ – ענקיות הטכנולוגיה שנרדמו ושקעו

תוכנת הזום הפכה בשנה האחרונה, כמעט בבת אחת, להיות חלק בילתי נפרד מחיי חברה, משפחה וחברים, ונראה לרגע שלא ברור כיצד הצלחנו לחיות בלעדיה קודם לכם. מפתיע עוד יותר שזום לא המציאה את הגלגל או במקרה זה את שיחות הוידאו בין ריבוי משתמשים. היתה לפני כן עוד את סקייפ הותיקה, שנוסדה בכלל בשנת 2003 ונרכשה על ידי ענקית המחשבים, מיקרסופט בשנת 2011. אז איך יתכן שכולם רצו לזום ולא לסקייפ?

הכל מתחיל ונגמר בסופו של דבר בניהול מוצר נכון. זום עקפה את סקייפ המסורבלת וקידמה פתרונות טכנולוגים שפוגעים בול בנקודות החולשה שלה. יחד עם ממשק איכותי וידידותי למשתמש, כך שבניגוד לסקייפ – גם סבתות או טכנופובים יכלו להכנס אליו בקלות, בשילוב ממשק אמין עם אפשרויות חינמיות איכותיות, הם הותירו את סקייפ הענקית מאחור. סקייפ אמנם ניסתה השנה להרים פתרונות טכנולוגים שיתנו מענה לזום – כמו למשל שירות ה-Meet Now, שמאפשר לבצע שיחות וידאו מקוונות ללא הרשמה או התקנה. נראה לפחות כרגע, שמדובר בבחינת מאוחר מידי.

זו לא הפעם הראשונה שענקיות טכנולוגיה נותרות מאחור בגלל שהתמהמהו במעבר לטכנולוגיה מתקדמת או נוחה יותר. המפורסמת מבינהן היא נוקיה שלא השכילה לעבור לטכנולוגית הסמארטפון ב2007, וכך איבדה את שליטתה בשוק לטובת אפל, סמסונג ומספר תאגידים סינים, כשהיום היא מחזיקה בנתח שולי בלבד בתעשיית הטלפונים הסלולריים.

אולם הדוגמא המפורסמת ביותר בתחום מגיעה מענקית הצילום – קודאק. חברת קודאק היא בהחלט מאותן דוגמאות קלאסיות של איך לקרא את השוק בצורה לא נכונה וליפול. את סיפור פשיטת הרגל המרתק של קודאק הגדילו לתאר באאורקה:

קודאק (Kodak), שנוסדה בסוף המאה ה-19, הייתה לאחת החברות המצליחות בהיסטוריה של המאה ה-20, הייתה אולי החברה המצליחה ביותר של עולם הצילום. היא המציאה בין השאר את גליל הפילם, יצרה את ה"קודאכרום" – סרט הצילום הצבעוני הראשון וכללית, הייתה חברת הצילום החשובה בעולם האנלוגי.

הטרגדיה העסקית של חברת הענק החלה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, כשסטיבן ססון, אחד ממהנדסיה, המציא את המצלמה הדיגיטלית והפך את החברה לפורצת דרך בתיאוריה. בשנות ה-80 הומצא בקודאק גם החיישן הראשון שהיה מסוגל לקלוט יותר ממגה-פיקסל.

אבל בזה תמה החדשנות של ענקית הצילום, בשנות ה-90 היא הצליחה לפספס את השלב שבו המצלמות הדיגיטליות הפכו להיט. זה התחיל כשבקודאק ראו את הרמה הנמוכה של התמונות הדיגיטליות ולא האמינו שאלה יחליפו את הצילומים האנלוגיים האיכותיים של אותם זמנים. כך, בעוד חברות יפאניות פיתחו מצלמות שהולכות ומשתפרות, קודאק המשיכה להאמין בפילם ופיתחה מצלמות עם טכנולוגיות עלובות. החברה שהייתה סמל החדשנות בעולם הצילום השתרכה מאחור.

בתחילת שנות ה-2000 הפכו סרטי הצילום של קודאק למיותרים. בשל חוסר ביקוש נאלצה החברה להפסיק לייצר מצלמות פילם והפסיקה בהדרגה את ייצור הפילם. וכאילו להוסיף מלח על פצעיה האנלוגיים, הייתה זו חברת פוג'י היפאנית, המתחרה הגדולה של קודאק, שהםכה לכוכבת שוק הצילום הדיגיטלי. היא הלכה והתחזקה, על חשבון נתח השוק של קודאק כמובן. בעיניים כלות ראתה הנהלת "קודאק" כיצד הצילום הדיגיטלי, שנולד במעבדותיה שלה, הולך ומשתלט על עולם הצילום והיא נותרת מאחור.

בשלב מסוים נראה היה שקודאק מצליחה לחזור לשוק. היא פיתחה חיישנים משוכללים למצלמות דיגיטליות, אבל מחיריה היקרים אל מול היצרנים המתחרים מהמזרח הרחוק, לא עשו לה טוב.

הכל החל להסתיים בשנת 2009. אז הודיעה קודאק על הפסקת ייצור ה"קודאכרום". בעבר זה היה סרט הצילום הצבעוני והנמכר בעולם, הפילם שהיה לסמל הצילום האנלוגי הפופולארי, זה שהיא המציאה ושהמליך אותה בעבר על התעשייה כולה. בשנת 2012 הגישה החברה בקשה לפשיטת רגל ונפטרה ממרבית נכסיה.

הפוסט בעקבות תוכנת הסקייפ – ענקיות הטכנולוגיה שנרדמו ושקעו הופיע ראשון בהכלכלה האמיתית

מאמרים דומים

Back to top button