בנק ישראל ביצע ניסוי בשקל דיגיטלי – מה זה אומר?

גלובס פרסם השבוע כי בנק ישראל ביצע ניסוי סודי ביישום שקל דיגיטלי בישראל. בכתבה נחשף כי הבנק אימץ את טכנולוגיית הבלוקצ'יין של את'ריום לבחינת ההנפקה של השקל הדיגיטלי. במסגרת הפיילוט של בנק ישראל בהנפקת מטבע דיגיטלי, צוותים מהחטיבה לטכנולוגיית המידע של הבנק הקימו סביבת ניסוי מבוססת על טכנולוגיית הבלוקצ'יין של את'ריום, והבנק הנפיק טוקן (אסימון) שמייצג שקלים דיגיטליים. כמו כן הוקמו ארנקים דיגיטליים, שמתוכם חברי הצוותים של המיזם יכלו להעביר "שקלים דיגיטליים דמיוניים" מאחד לשני בתוך בנק ישראל.

הנפקת מטבע דיגיטלי על ידי בנק מרכזי הוא מהלך דרמטי שעשוי לטלטל את המערכת הפיננסית. "שק"ד (שקל דיגיטלי) מאפשר לבנק המרכזי להגיע ישירות לציבור בצורה הרבה יותר פשוטה ולא צריך את המתווך הזה באמצע [בנק מסחרי]. אז יש לזה לכאורה יתרון, למשל זה יכול להגביר את התחרות כי פתאם במקום להחזיק את הכסף שלי באיזשהוא בנק מסחרי א', אני יכולה להחזיק ישירות בנייד שלי את הכסף, אז אותו בנק מסחרי יצטרך להתחרות עלי. אולי הוא יציע לי שירותים יותר טובים של ניהול החשבון, של עצות לחסכון  של כל מיני דברים אחרים. ברור שזה יביא ליותר תחרות" – אמרה לפני כשנתיים ד"ר סיגל ריבון, מי שעמדה בראש צוות מיוחד של בנק ישראל לבחינת השלכות המטבע הדיגיטלי על המערכת הפיננסית.

מצד שני ריבון גם לא הסתירה את החשש הגדול של הבנק המרכזי, "מצד שני יש  חשש מאד גדול ליציבות המערכת הפיננסית כי ברור שאם הבנק המרכזי מציע לאזרחים כסף נוח דיגיטלי, לא הניירות שצריך לסחוב בארנק, ויש לי משהו שיושב אצלי על הטלפון, אז איזו סיבה יש לי להסתכן ולשים את הכסף שלי בבנק מסחרי שברור שהוא יותר מסוכן מבנק מרכזי?".

ובכל זאת למרות הניסוי של בנק ישראל – הדרך להנפקת מטבע דיגיטלי כחול לבן עדיין ארוכה. בטרם מטבע כזה יונפק הבנק יצטרך לתת תשובות להשלכות של מטבע כזה על המדיניות המוניטרית, על המצרפים המוניטריים ועל מאזן בנק ישראל, כולל האפשרות של היות המטבע הדיגיטלי נושא ריבית. כמו כן בנק ישראל ירצה לבדוק את ההשלכות של מטבע כזה על שוק המט"ח והמערכת המוניטרית בישראל לפני כן. סוגיה נוספת שטרם נמצא לה פתרון הוא כיצד מצד אחד הבנק ישמור על פרטיות המשתמש במטבע, ומצד שני ימנע באמצעותו פעולות של הלבנות הון כמו אלה שמתרחשות מעת לעת עם המזומן המוכר לנו.

ובכל מקרה עד שמטבע דיגיטלי מטעם בנק מרכזי לא ייושם במדינות מרכזיות בעולם באופן נרחב, סביר להניח שבנק ישראל שאחראי על מדינה קטנה כמו שלנו, לא יהיה הראשון להתחיל בפיילוט המהפכני.

כך או כך זו הזדמנות מצוינת להכיר קצת את התשתית עליה מייעד בנק ישראל את השקת המטבע – האיתריום. מדובר בפלטפורמת קוד-פתוח מבוססת בלוקצ'יין (אותו סוג פלטפורמה שעליה פועל הביטקוין). כיום בנקים מרכזיים ברחבי העולם ,כמו אוסטרליה, הונג קונג, תאילנד ועכשיו ישראל, מייעדים אותה להיות זו שעליה יתנהלו העברות הכספים אצלן בעתיד.

הפלטפורמה הגיחה לעולם בשנת 2015, כ6 שנים אחרי השקת הביטקוין, על ידי בחור צעיר בשם ויטליק בוטרין, אז בן 19 בלבד. מאז השקתה, המטבע של הרשת, האת'ר, הפך למטבע עם שווי שוק כולל של כמעט רבע טריליון ש"ח לפי ערכו כיום. מי שרכש אותו ראשון ב2015 הרוויח על כל דולר שהשקיע, כ1700 דולר היום. היתרון הגדול של האתריום הוא שבנוסף לשימושו כמטבע הוא מאפשר לטפל ולנהל חוזים דיגיטליים ולהתמודד עם כמות עצומה של נתונים בו זמנית ללא גורם מתווך מרכזי אחד, תוך הסתמכות על הקהילה המתפעלת את המטבע באמצעות האינטרנט.

חברי הקהילה מתוגמלים על ידי האת'ר באמצעות רשת מנגנון תמחור הנקראת גז (או דלק). הגז הוא למעשה עמלה בעבור כל פעולה שחבר הקהילה מבצע. הפעולות יכולות להיות מאימות עסקת העברת כסף, דרך אכיפת חוזה חכם ועד מניעת ספאם. ערכו הגבוה והעולה באופן עקבי (לאורך זמן) של האת'ר, וכן האפשרות להנפיק באמצעותו אסימונים (מטבעות קריפטו מסוג חדש) – משך משתמשים רבים לפלטפורמה זו, עד שהפכה לשנייה בפופולריות שלה בקרב כלל המטבעות הקריפטו בעולם.

האתריום מאז ומעולם סומן כ"דבר הבא" בעולם הפיננסי והחוזי. ההתעניינות בו מצד בנק ישראל בנוסף לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, מוכיחים שהנבואה האופטימית לגבי עתידו כנראה לא היתה מקרית.

הפוסט בנק ישראל ביצע ניסוי בשקל דיגיטלי – מה זה אומר? הופיע ראשון בהכלכלה האמיתית