ביידן רוצה להפוך את הפרמידה על ראשה אבל ספק אם יצליח
הנשיא ביידן ינסה בשבועות הקרובים לעשות את מה שאף אחד מקודמיו בתפקיד לא ניסה או ניסה בעשרות השנים האחרונות ולמעט קלינטון נכשל בו. התוכנית של ביידן כוללת העלאת מסים מאסיבית על עשירים ותאגידים – הגדולה ביותר שנעשתה מאז אמצע המאה הקודמת. בין השאר מתכוון ביידן להטיל מיסים על עשירי המדינה שהונם מגיע בעיקר מירושות או השקעות.
תכנית זו אמורה להכניס לקופת האוצר האמריקאית 2.5 טריליון דולר, שצפויה בין השאר לממן את התכנית של ביידן לתגמל את האדם העובד. "אני רוצה לשנות את הפרדיגמה. אנחנו מתחילים לתגמל עבודה קשה, לא רק עושר" – אמר בשבוע שעבר. כמו כן מתכוון ביידן גם להעביר שורת חוקים ויוזמות בנושאי חינוך, זיהום אויר ופיתוח תשתיות בעלות של בין 3-4 טריליון דולר.
מנגד הדרך להעלאות מיסים שנועדו לממן את כל זה לא צפויה להיות קלה בכלל, ויש שבכלל מטילים ספק אם ביידן יצליח לממש אותה. בפעם האחרונה שדמוקרטים הצליחו להעביר חוקים המכבידים על עשירים היה בימי הנשיא לשעבר קלינטון. מאז הלובי העצום שמפעילים בעלי ההון עשה עבודה טובה מידי והצליחו לחסום כל יוזמה כזו. כך למשל הבטחתו של אובמה לעצור את קיצוצי המיסים שניתנו לבעלי הון, התחלפה בתכנית שהבטיחה את המשך הקיצוצים מייד חרי משבר 2008. ממשל אובמה היה בכללו משטר ידידותי לאנשים העשירים בארה"ב. פה המקום לציין שגם קלינטון לאחר פרישתו ייצג חברות ענק במשק האמריקאי . בין השאר זכור ביקורו בישראל ערב העברת מתווה הגז אז שימש כלוביסט של נובל אנרג'י.
אף על פי שדונלד טראמפ הציג את עצמו כדמות שבאה להלחם באליטה השלטת, תקופת שלטונו היתה די נוחה עבור התאגידים הגדולים בארה"ב. בין השאר דאג לקצץ להם מיסים והעביר בעבורם חוקים שהקלו את פעילותם על חשבון סיכון הציבור. כך למשל טראמפ פרסם עם כניסתו לבית הלבן צו נשיאותי שמטרתו לפרק את חקיקת הרפורמה הפיננסית ב2010 מטעמו של אובמה, הידועה בשם דוד פרנק. במסגרת החוק, בנקים נאלצו לנקוט בצעדים שונים כדי למנוע עוד משבר פיננסי, לרבות החזקת הון נוסף. בנקים עם שווי נכסים מעל 50 מיליארד ש"ח נאלצו לעבור "מבחני לחץ" מדי שנה כדי להוכיח שהם מסוגלים לעמוד במשבר כלכלי. מטרתו העיקרית של החוק היתה לצמצם הלוואות לא אחראיות וספקולציות פיננסיות מהסוג שיצרו את בועת ההי טק בתחילת העשור הקודם ומשבר הסאב פריים שהגיע אחריו. החוק היווה נטל גדול על התעשייה הפיננסית ובמיוחד על הבנקים ולכן עורר התנגדות גדולה בקרב אותם חוגים.
אחת הביקורות נגד תכניתו של ביידן היא שהכסף שיגייס כתוצאה מהעלאת המיסים לא יספיק כדי לממן את כלל הרפורמות שהוא מתכנן. בין השאר נטען שבעלי ההון כבר נערכו מבעוד מועד לחלק את הירושות שלהם לפני כניסתו לבית הלבן. כמו כן ברשות בעלי ההון מועסקים יועצי המס הטובים ביותר, שיכולים למצא להם גם פרצות בחוק. גם כך ההערכה היא שלכל היותר ההכנסות מכל הרפורמה הזו ינועו כאמור עד 2.5 טריליון דולר כאשר שאר הכסף יגוייס בעיקר מהלוואות או מהרחבת גביית המס גם מחברות עם הכנסות שנתיות קטנות יותר (מתחת ל400 אלף דולר שנתי) שכרגע לא נכנסו תחת הקריטריון בתכנית.
הפוסט ביידן רוצה להפוך את הפרמידה על ראשה אבל ספק אם יצליח הופיע ראשון בהכלכלה האמיתית
